טקסטים השנויים במחלוקת, הלוחצים על גבולות המוסכמות החברתיות השונות, וטאבואים, עם האיסורים החברתיים המובנים בהם, מציבים לרוב אתגרים רבים למתרגמים. כאשר ניצבים מול המשימה של תרגום טקסטים כאלו, שיקולים אתיים עולים על הפרק. בחירות שונות בתרגום מושפעות במידה רבה מהקשרים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים. על המתרגמים להיות מודעים היטב לגורמים אלה כדי למנוע פרשנויות מוטעות. משמעות והקבלה של טקסטים שנויים במחלוקת יכולים להשתנות מאוד בין תרבויות, כאשר נושא שעשוי להישמע רגיל או יום יומי בהקשר אחד נחשב לנושא רגיש ביותר או בלתי הולם בהקשר תרבותי אחר. במאמר זה נסקור מגוון דוגמאות רלוונטיות ואסטרטגיות להתמודדות עם תרגום טקסטים מסוגים אלו.
דוגמה אחת לסוג תרגום שעשוי להיות שנוי במחלוקת הוא תרגום של כתבי קודש דתיים. טקסטים דתיים מכילים לעתים קרובות תכנים קדושים ורגישים המשולבים עמוק באמונות ומנהגים של תרבות או דת מסוימת. מתרגמים עומדים בפני הדילמה של שימור הקדושה והמשמעות התרבותית של הטקסט המקורי תוך הנגשתו לקהל מגוון. יצירת איזון בין דיוק, רגישות תרבותית ויראת כבוד דתית היא חיונית, כמו למשל בתרגום הקוראן לשפות שונות. למשל, תרגום המונח "ג'יהאד" מערבית לשפות אחרות מהווה אתגר משמעותי עבור מתרגמי הקוראן. למונח יש משמעות רחבה מהפירוש המילולי של הפועל, שהוא "פעל באופן נמרץ" או "התאמץ". בפועל משמש המושג כיום בעיקר לתיאור מאבק אלים בשם דת האסלאם. מתרגמים עומדים בפני דילמה בהעברת הרעיון בצורה מדויקת מבלי לקדם תפיסות שגויות. יש מתרגמים שבוחרים להשתמש במונחים כמו "מאמץ" כדי ללכוד את המשמעות הרחבה יותר ולהדגיש את המאבק הרוחני הפנימי. על ידי מתן הסברים הקשריים, מתרגמים שואפים לקדם הבנה מקיפה ולהימנע מהשלכות אפשריות של פרשנות שגויה.
דוגמה נוספת המדגימה את האיזון העדין בין שימור ניואנסים תרבותיים והעברת נושאים שנויים במחלוקת בתרגום היא המקרה של "1984" של ג'ורג' אורוול. הרומן הדיסטופי הזה, החוקר נושאים של מעקב ובקרה ממשלתיים, מציב אתגרים למתרגמים, במיוחד בעת תרגום לשפות המשמשות משטרים אוטוריטריים.
מתרגם בולט אחד שעמד בפני דילמה כזו הוא אולג קולסניקוב, שלקח על עצמו את משימת התרגום של "1984" לרוסית. משימתו של קולסניקוב הייתה לנווט בנוף המורכב של ברית המועצות, שם רווחו צנזורה ושליטה של הממסד. הוא היה צריך לשקול היטב את ההשלכות האפשריות של תיאור המעקב הממשלתי והטוטליטריות המתוארת בטקסט המתורגם. תרגום ספרות טעונה פוליטית כמו "1984" דרש גישה ניואנסית על מנת להבטיח שההיבטים התרבותיים והאידיאולוגיים ישמרו תוך הימנעות מאתגורים ישירים למשטר הקיים.
בעת תרגום מושגים שנוים במחלוקת, מתרגמים עלולים להתקשות עקב היעדר מקבילות ישירות בשפות אחרות למושגים אלו. מושגים אלו נטועים עמוק בערכים תרבותיים ספציפיים, אירועים היסטוריים או מנהגים חברתיים, מה שהופך אותם לבלעדיים לקבוצות תרבותיות מסוימות.
דוגמה אחת כזו היא המושג "אמאה" ((AMAE (甘え) ביפנית, המייצג משחק גומלין מורכב של תלות, אינטימיות ורצון לטיפוח. הוא מגלם היבט טאבו של מערכות יחסים וציפיות חברתיות בתרבות היפנית. "אמאה" נחשבת לטאבו בתרבות היפנית בשל האתגר שלה לנורמות וציפיות חברתיות. בחברה היפנית, שבה מוערכים ריסון עצמי, הסתמכות עצמית ושמירה על הרמוניה בתוך מערכות יחסים, הביטוי של "אמאה" נתפס כפריצה של גבולות חברתיים מובנים. פעולות ה"אמאה" מתנגשות עם האידיאלים של עצמאות וספיקות עצמית, הנתפסים לרוב כחולשה או אנוכיות. המושג קשור לשיבושים באיזון, דינמיקה כוחנית ותפקידים מגדריים מסורתיים. הביטוי הפתוח של "אמאה" נחשב בלתי מקובל מבחינה חברתית, מכיוון שהוא עלול לשבש את הסדר והיציבות החברתיים המבוססים. עם זאת, תפיסות של המושג "אמאה" יכולות להשתנות בין אנשים והקשרים, ומספקות תובנות לגבי הציפיות החברתיות המגוונות סביב מערכות יחסים בתרבות היפנית.
באופן דומה, המונח הערבי "חראם" הוא מושג רב-גוני המקיף טאבו דתי, מוסרי ותרבותי. הכוונה היא לפעולות אסורות בתורת האסלאם ונושאות השלכות חברתיות ורוחניות משמעותיות.
המונח "חראם" נושא תחושה של קדושה, המדגיש את חשיבות ההקפדה על הקווים המנחים והעקרונות המפורטים בחוק האסלאמי. עיסוק בפעילות חראם נתפס כהפרה של מצוות דת ועלול לגרום לעבירות מוסריות בתוך הקהילה. טאבואים אלו לא רק משפיעים על התנהגות אינדיבידואלית אלא גם מעצבים נורמות וציפיות חברתיות בתוך התרבות האסלאמית, תוך שימת דגש על המשמעות התרבותית המיוחסת למושג "חראם".
מתרגמים משתמשים במגוון אסטרטגיות שונות כדי להעביר את המהות של מושגים בלתי ניתנים לתרגום.
1. עיבוד וניסוח מחדש: בעת תרגום טקסטים שנויים במחלוקת, מתרגמים עשויים לבחור להתאים או לנסח מחדש ביטויים או קטעים מסוימים כדי להתאים אותם לנורמות ולרגישויות התרבותיות של שפת היעד. הם עשויים להשתמש בשפה פחות פוגענית או למצוא דרכים חלופיות להעביר את המשמעות המיועדת מבלי לגרום לפגיעה או מחלוקות מיותרות לקהל היעד של התרגום.
2. הסברים תרבותיים: מתרגמים עשויים לכלול הסברים תרבותיים או הערות שוליים כדי לספק לקוראים את ההקשר הנדרש להבנת המושגים המורכבים. הסברים אלו יכולים לעזור לגשר על הפערים התרבותיים ולשפוך אור על המשמעות של ביטויים או פעולות מסוימות בתוך ההקשר התרבותי המקורי.
3. במקרים מסוימים, מתרגמים עשויים לכלול כתבי ויתור או מילות קדומות כדי להכין את הקוראים לתוכן שעלול להיות שנוי במחלוקת או רגיש שהם עומדים להיתקל בהם. כתבי ויתור אלו יכולים לשמש סוג של הסבר מונע, המאפשר לקוראים לגשת לטקסט בראש פתוח והבנה טובה יותר של ההקשר התרבותי.
4. התייעצות ושיתוף פעולה עם אנשי מקצוע: מתרגמים מתייעצים לעתים קרובות עם מומחים, חוקרים או חברים בקהילת שפת היעד, הבקיאים ברגישויות התרבותיות הספציפיות או הטאבו המעורבים בהן. על ידי פנייה לייעוץ ושיתוף פעולה עם אנשים שיש להם הבנה מעמיקה יותר של הנושא, מתרגמים יכלו למצוא ביותר יסודיות איזון הולם בין נאמנות לטקסט המקורי לבין רגישות תרבותית.
5. שחזור: במקרים מסוימים, כאשר מתרגמים טקסטים שנויים במחלוקת או פרובוקטיביים במיוחד, מתרגמים עשויים להשתמש בטכניקות יצירה מחדש. תהליך היצירה מחדש כוללת עיבוד יצירתי של הטקסט המקורי במטרה לעורר את ההשפעה הרגשית או התרבותית המיועדת בשפת היעד. גישה זו מאפשרת למתרגמים לנווט באתגרים של נושאי טאבו תוך לכידת המהות וההשפעה של טקסט המקור.
חשוב לציין שהאסטרטגיות של המתרגמים עשויות להשתנות בהתאם לטקסט הספציפי, להקשר התרבותי ולקהל היעד. על המתרגמים לשקול היטב את ההשלכות ולשאוף לאזן בין שמירה על נאמנות לטקסט המקורי לבין הקפדה על רגישות תרבותית בתרגומים שלהם לטאבו ולתוכן שנוי במחלוקת.
לסיכום, תרגום טקסטים שנויים במחלוקת/רגישים, דורש רגישות והבנה תרבותית. התהליך כרוך בניווט דילמות אתיות, שימור ניואנסים תרבותיים והתחשבות בהשפעה של ההקשרים התרבותיים, החברתיים והפוליטיים. טיפוח דיאלוג פתוח וחילופי רעיונות בתרגומים בין-תרבותיים הוא חיוני. על ידי אימוץ רגישות תרבותית, נוכל לגשר על פערים ולקדם הבנה מעמיקה יותר.
לקריאה נוספת:
-Ávila-Cabrera, José Javier. "The treatment of offensive and taboo language in the subtitling of" Reservoir Dogs" into Spanish." (2016).
-Allan, K. (Ed.). (2018). The Oxford handbook of taboo words and language. Oxford University Press.
-Fadaee, Elaheh. "Translation techniques of figures of speech: A case study of George Orwell's" 1984 and Animal Farm." Journal of English and Literature 2.8 (2011): 174-181.
-Lomas, Tim. "Towards a positive cross-cultural lexicography: Enriching our emotional landscape through 216 ‘untranslatable’ words pertaining to well-being." The Journal of Positive Psychology 11.5 (2016): 546-558.
