תפריט

האזנה לשפות בנויות

במאמר זה אסקור מספר שפות בנויות – תופעה תרבותית מרתקת. כבר בתחילת המאמר ברצוני לציין שיש דברים בשפות שניתן לחוות לא על ידי ניתוח רציונלי אלא רק באמצעות האזנה, חוויה ושימוש. לפיכך, הקוראים מתבקשים לא לדלג על השלב של האזנה לסרטונים שנמצאים במאמר זה. רק על ידי שילוב של האזנה וקריאה, תקבלו חוויה מקיפה ומלאה.

שפות בנויות

שפות בנויות, המכונות "conlangs", הן שפות שנוצרו באופן מודע על ידי בני אדם, בניגוד לשפות טבעיות, שהתפתחו באופן ספונטני לאורך זמן. שפות טבעיות הן תוצר של אבולוציה טבעית, והן מאופיינות בדרך כלל במורכבות רבה של וריאציות אזוריות, חברתיות והיסטוריות, וכן בביטויים אידיומטים (ביטויים ייחודיים ללשון מסוימת שקשה או בלתי אפשרי לתרגם במדויק). לעומת זאת, שפות בנויות נוטות להיות אחידות יותר, עם פחות וריאציות אזוריות וביטויים אידיומטים. הן משרתות מגוון רחב של מטרות, החל מתקשורת בין-תרבותית ועד לביטוי אמנותי ודיוק לוגי. שפות טבעיות ושפות בנויות משקפות, כל קבוצה בדרכה, את העושר והמגוון של היצירתיות הלשונית האנושית. בניגוד לימים עברו בהם לאנשים מעטים בלבד הייתה גישה או ידע כלשהו על שפות בנויות, בימינו, הודות לאינטרנט, ניתן להתרשם בצורה מעמיקה יותר מהעושר והיופי של שפות בנויות.

זקוקים להצעת מחיר? השאירו פרטים בטופס פשוט זה, ונציגינו יחזרו אליכם בהקדם:

ישנם סוגים רבים ושונים של שפות בנויות, החל משפות בינלאומיות פשוטות ועד לשפות דמיוניות מורכבות. בכדי לעמוד על המגוון, המשותף, והשוני בין שפות בנויות שונות, להלן השוואה בין כמה מהשפות הבנויות הפופולריות ביותר. כמו כן, תמצאו סרטונים קצרים בהם ניתן לשמוע ולהתרשם מהשפות (שוב, לא להחמיץ את החוויה!):

נתחיל עם אספרנטו, שהיא שפה בנויה בינלאומית, שנוצרה על ידי L. L. Zamenhof, רופא עיניים יהודי פולני, בשנת 1887. מטרתו הייתה להקל על תקשורת בין אנשים ממדינות שונות, באמצעות יצירת שפה עם דקדוק ואוצר מילים פשוטים המושפעים משפות אירופיות. לאורך המאה ה-20, אספרנטו צברה מידה של פופולריות, במיוחד בשנותיה הראשונות. עם זאת, השפה מעולם לא אומצה על ידי קהל עולמי רחב ולא החליפה אף שפה טבעית. כיום, עדיין קיימת קהילה פעילה של דוברי וחובבי אספרנטו ברחבי העולם. האספרנטו ממשיכה לשמש בהקשרים תרבותיים ובינלאומיים שונים, כגון ספרות, מוזיקה והתכנסויות בינלאומיות. עם זאת, היא נותרה שפת נישה, והפופולריות שלה דעכה בהשוואה לשיאה בתחילת המאה ה-20. בסרטון הבא תשמעו דוברת מדברת אספרנטו עם כתוביות באנגלית (במידה ואתם לא רואים את הכתוביות באחד הסרטונים בהמשך מומלץ להיכנס להגדרות הסרטון ולהפעיל אותן):

 

קלינגונית (Klingon) היא שפה בדיונית בנויה שפותחה עבור סדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים".  שפה זו ייחודית לזן ולתרבות הקלינגונית ביקום הבדיוני מסע בין כוכבים ושואבת השפעה מסוימת משפות הודיות ושפות אירופאיות. שפת הקלינגונית פותחה על ידי הבלשן מארק אוקרנד עבור הסרט "מסע בין כוכבים 3: החיפוש אחר ספוק" משנת 1984. השפה נועדה להוסיף עומק ואותנטיות לתרבות הלוחמים המתוארת בסדרה. השפה מתהדרת בפונולוגיה ייחודית ומאתגרת עם צלילים גרוניים, כמו גם מערכת דקדוק פשוטה. בעוד שקלינגונית צברה פופולריות בקרב מעריצי "מסע בין כוכבים" האדוקים וממשיכים להשתמש בה בפעילויות שונות הקשורות למעריצים כמו באירועים, מפגשים והופעות הקשורות למסע בין כוכבים, היא אינה שפה חיה אלא שפת נישה. בסרטון הבא תכלו לצפות בסצנה מהסרט שבה מדוברת השפה הקלינגונית:

Dothraki, שפה בנויה שנוצרה על ידי הבלשן דיוויד ג'יי פיטרסון, זכתה להכרה רחבה באמצעות השימוש בה בסדרת הטלוויזיה "משחקי הכס". עוצב כדי להביא אותנטיות לאנשי הדותראקי הנוודים בתוך היקום הבדיוני של סדרת "שיר של קרח ואש" של ג'ורג' ר.ר. מרטין, דות'ראקי ידועה בפשטות ובמעשיות שלה, המשקפת את אורח החיים הנוודי של הדוברים שלה. שואב השראה משפות שונות בעולם האמיתי, הוא כולל דקדוק פשוט ואוצר מילים ייחודי. היא אמנם לא הפכה לשפה מדוברת עולמית, אבל היא הותירה השפעה משמעותית על התרבות הפופולרית, כאשר מעריצי הסדרה מתעניינים בלימוד השפה ויוצרים קהילות מקוונות. למרות שהפופולריות שלו דעכה מאז סיום "משחקי הכס", דות'ראקי נותרה יצירה לשונית שובת לב לחובבים ולמעריצים.

בסרטון הבא תכלו לצפות בסצנה מהסרט שבה מדוברת השפה הדותראקית:

נאווי (Na'vi) היא שפה בנויה שנוצרה עבור סרט המדע הבדיוני "אווטאר" משנת 2009 על ידי הבלשן ד"ר פול פרומר. פרומר שאב השראה משפות בעולם האמיתי ושאף ליצור שפה שהרגישה טבעית והרמונית בתוך העולם השופע והזר של הסרט. השפה כוללת פונולוגיה ייחודית, דקדוק עשיר ואוצר מילים המושפעים משפות שונות בעולם האמיתי. יצירתו של נאווי הוסיפה רובד חדש של טבילה ליקום הסרט. למרות שלא השיג אימוץ עולמי נרחב, נאווי שמר על קהילת נישה של חובבים שממשיכים להשתמש בה למטרות יצירתיות ותרבותיות שונות. בסרטון הבא תכלו לשמוע צלילים ומילים בשפה נאווי:

Lojban היא שפה בנויה שפותחה בסוף המאה ה-20 במטרה לאפשר תקשורת מדויקת, חד משמעית וניטרלית מבחינה תרבותית. השפה מעודדת חשיבה לוגית ומשתמשת בדקדוק קפדני, קבוצה מצומצמת של מילות שורש ותוספות נרחבות למשמעויות מורכבות. הדקדוק ואוצר המילים של השפה נבנו בקפידה כדי למנוע אי בהירות פוטנציאליים שיכולים להתעורר בשפות טבעיות, מה שהופך אותה לניסוי לשוני מרתק. לשפה יש קהילה ייעודית, והיא נחשבת לשפת נישה, המשמשת בעיקר בדיונים לשוניים ופילוסופיים. כיום השפה שומרת על נוכחות מקוונת יחסית פעילה וממשיכה להוות כלי לבחינת גבולות השפה האנושית. בסרטון הבא תכלו לשמוע צלילים ומילים בשפה Lojban:

שפת הקוניה (Quenya) היא שפה בנויה עם היסטוריה עשירה, שעוצבה בקפידה על ידי ג.ר.ר. טולקין, סופר ובלשן בעל שם. יצירתו הייתה שזורה באופן עמוק עם עולמו הבדיוני של טולקין, הארץ התיכונה. קוניה פותחה כאחת השפות של זני האלפים בספר שלו, המדוברות על ידי האלפים הגבוהים, במטרה לעורר תחושה של יופי ותרבות עתיקים. מאפייני העיצוב של השפה כוללים דקדוק מורכב ואוצר מילים משוכלל בהשראת השפה הפינית ולטינית. למרות מקורו הבדיוני, לקווניה יש קהילה מסורה של חובבים שמעריכים את המורכבויות הלשוניות שלה ואת בניית העולם של טולקין. כיום, קוניה ממשיכה לרתק בלשנים, חובבי פנטזיה ומעריצי האגדה של טולקין. בסרטון הבא תכלו לשמוע צלילים ומילים בשפת הקוניה:

להלן סרטון נוסף בו תוכלו לשמוע הקראת פואמה בקוניה על ידי ג.ר.ר. טולקין:

שפת הטוקי פונה (Toki Pona) היא שפה בנויה המאופיינת בפשטות ובמינימליזם שלה. השפה נוצרה בתחילת המאה ה-21, מטרתה היא לעודד תקשורת ברורה וישירה תוך אימוץ אוצר מילים ודקדוק תמציתיים. עם רק כ-120 מילות שורש, Toki Pona שואפת ללכוד מושגים חיוניים ללא מורכבות מיותרת. המאפיינים הפילוסופיים של השפה שואבים השראה מפילוסופיית הדאואיזם והיפותזת ספיר־וורף (עיקרון על פיו מבנה השפה משפיע על השקפת העולם או ההכרה של דובריה, ולכן התפיסות של אנשים הן יחסיות לשפת הדיבור שלהם.)  השפה גם מעודדת שימוש במילים מורכבות או צירופים של מילים קיימות כדי להביע רעיונות מורכבים יותר ומתמקדת בתקשורת חיובית תוך הרתעת ביטויים שליליים או מורכבים. בנוסף, ל-Toki Pona יש קהילה קטנה אך מסורה של דוברים וחובבים החוקרים את ההיבטים התרבותיים והפילוסופיים שלה, כמו גם את השימוש בו בחיי היומיום. בסרטון הבא תוכלו לשמוע בקצרה דובר מדבר את השפה עם כתוביות באנגלית:

שפת ה-Ithkuil היא שפה בנויה העומדת כיצירה לשונית מורכבת שנועדה לחקור את גבולות ההביטוי האנושי. השפה נוצרה על ידי ג'ון קוויג'דה במשך כמה עשורים, המטרה העיקרית של Ithkuil היא לאפשר דיוק ועומק בתקשורת ולהרכיב את יכולת ההבעה האנושית. השפה היא בעלת מערכת מורכבת של קטגוריות דקדוקיות ומילות שורש המאפשרות ביטוי מפורט וניואנסים מורכבים ויוצאי דופן של רעיונות ורגשות. למרות התחכום הלשוני שלה, Ithkuil נותרה שפה מאוד מיוחדת ואזוטרית עם מספר מצומצם של דוברים. המורכבות הקיצונית של השפה הפכו את השפה למאתגרת במיוחד ללימידה, מה שמהווה כמכשול עיקרי בדרך לאימוץ נרחב. למרות זאת, השפה משמשת כניסוי מרתק בעיצוב לשוני ונשארת נושא מעניין עבור אלה המתעניינים בשפות בנויות ובמורכבות התקשורת האנושית. בסרטון הבא בין השניות 0:11-0:22 תוכלו לשמוע דיבוב של פרק של פרדי הדג בIthkuil עם כתוביות באנגלית:

שפת ה-Volapuk של יוהן מרטין שלייר מייצגת את אחד הניסיונות המוקדמים ביותר לבנות שפה ישימה גלובלית. בסוף המאה ה-19, וולאפוק נהנתה מתקופה של פופולריות יוצאת דופן, והתהדרה במועדונים, פרסומים וקונגרסים בינלאומיים שהוקדשו לקידומו. עם זאת, מחלוקות פנימיות והופעת שפות בנויות יריבות תרמו לדעיכתה בסופו של דבר. השפה בולטת בזכות הדקדוק ואוצר המילים הפשוטים יחסית שלה, המושפעים משפות אירופיות שונות, במטרה לשמש כשפת עזר אוניברסלית לתקשורת בינלאומית. מבחינה היסטורית, הוא זכה לפופולריות מסוימת במהלך שנותיו הראשונות, ואף יצר קהילה קטנה של דוברים וחובבים. עם זאת, היא התמודדה עם אתגרים בהשגת אימוץ עולמי נרחב ובסופו של דבר לא החליפה אף שפות טבעיות מרכזיות. כיום, וולאפוק נותרה שפת נישה עם מספר מצומצם של דוברים והיא בעלת עניין היסטורי ולשוני בעיקר כמאמץ חלוצי בתחום השפות הבנויות. הרלוונטיות והפופולריות העכשווית שלו פחתו משמעותית בהשוואה לשנים הראשונות שלה בסוף המאה ה-19. בסרטון הבא תראו דובר חובב מדבר את השפה עם כתוביות באנגלית:

Lingua Ignota, הידועה גם בשם "השפה האלוהית" או "השפה הנסתרת", היא שפה בנויה שנוצרה על ידי הנזירה הגרמנית שהייתה גם מלחינה, סופרת ופילוסופית מימי הביניים הילדגרד מבינגן מהמאה ה-12. שפה מובנית זו מאופיינת במערכת מורכבת של סמלים וצלילים, שלטענת הילדגרד נחשפו אליה באמצעות השראה אלוהית. שפה זו, המשמשת בעיקר ביצירותיה האמנותיות והדתיות, משלבת אלמנטים מלטינית, ומשפות אחרות, מה שהופך אותה לשפה סינתטית ללא דוברי שפת אם כיום. בימים אלו Lingua Ignota נחשבת כנושא מחקר היסטורי ולשוני נישתי, מכיוון שהיא כבר לא מדוברת באופן פעיל או משמשת לתקשורת.

מאפיינים של שפות טבעיות

להלן מבט מקרוב על המאפיינים המובהקים של שפות טבעיות:

  • התפתחות אורגנית: שפות טבעיות הן תוצר של זמן ותרבות. הן מתפתחות באופן אורגני, מעוצבות על ידי אינספור דורות של דוברים המתאימים אותן לצרכי התקשורת המתפתחים שלהם.
  • לא מתוכנן ובלתי צפוי: אולי התכונה המגדירה ביותר של שפות טבעיות היא חוסר הניבוי שלהן. שינויים באוצר המילים, הדקדוק, ההגייה והכתיבה מתרחשים ללא פיקוח מרכזי, המונע אך ורק על ידי הצרכים והרצונות של קהילת הדיבור.
  • גיוון: שפות טבעיות מגוונות להפליא, כאשר וריאציות אזוריות משקפות את ההיסטוריות, הגיאוגרפיות והתרבויות הייחודיות של הדוברים שלהן. הן משגשגות על המגוון הזה, ומגלמות את האופי הדינמי של החברות האנושיות.
  • ניבים וסלנג: שפות טבעיות, עשירות בביטויים אידיומטיים, סלנג ודיבור, מתפתחות משיחות יומיומיות ומהקשרים תרבותיים. המגוון הצבעוני של אלמנטים לשוניים יכול להוות אתגרים לדוברים שזו אינה שפת אם שלהם, אבל הוא מוסיף עומק לתקשורת.
  • יעילות ואפקטיביות: שפות טבעיות מתאימות לאופטימיזציה של יעילות ואפקטיביות. הן מתפתחות באופן אורגני כדי להעביר מחשבות מורכבות, רגשות וניואנסים תרבותיים ביעילות, ועונות על הצרכים המשתנים ללא הרף של הדוברים שלהן.

הבדלים בין שפות בנויות לטבעיות

להלן כמה הבדלים מרכזיים בין שפות טבעיות לשפות בנויות:

  • יצירה: שפות טבעיות נוצרות על ידי שימוש חוזר במילים וביטויים קיימים. שפות בנויות נוצרות על ידי בחירה מחדש של רכיבים לשוניים בסיסיים, כגון צלילים, מילים ומשפטים.
  • מבנה: שפות טבעיות הן לרוב מבוססות על כללים מורכבים שאינם ניתנים לחיזוי לחלוטין. שפות בנויות, לעומת זאת, לרוב מבוססות על כללים פשוטים וברורים שניתן לחזות בקלות.
  • וריאציה: שפות טבעיות מגוונות מאוד, עם וריאציות אזוריות, חברתיות ותרבותיות רבות. שפות בנויות, לעומת זאת, הן לרוב אחידות יותר, מכיוון שהן אינן כפופות להשפעות של גורמים אלו.
  • מטרה: שפות טבעיות משמשות למגוון מטרות, כגון תקשורת, ביטוי רגשות ויצירת אמנות. שפות בנויות, לעומת זאת, משמשות לעתים קרובות למטרות ספציפיות, כגון הקלה על תקשורת בין-תרבותית או יצירת עולם בדיוני.

חשוב לציין כי ההבדלים בין שפות טבעיות לשפות בנויות אינם חד משמעיים. ישנן שפות טבעיות שאינן מגוונות במיוחד, וישנן שפות בנויות שמכילות וריאציות. עם זאת, ההבדלים הללו הם בדרך כלל נכונים באופן כללי.

מטרות

כפי שציינתי בקצרה לפני כן שפות בנויות נוצרות מתוך מטרות ספציפיות, כגון:

  • לאפשר תקשורת בין-תרבותית קלה יותר: שפות בנויות בינלאומיות, לדוגמה אספרנטו, נועדו להיות פשוטות וקלות ללימוד, על מנת לאפשר לאנשים שאינם דוברים את אותה השפה הילידית לתקשר זה עם זה בקלות רבה יותר.
  • ליצור שפה מדויקת מבחינה לוגית: שפות בנויות מסוימות, כגון Lojban, נועדו להיות מדויקות מבחינה לוגית. הן מבוססות על מערכות של סמלים ספרותיים המושרשים בפילוסופיה של השפה.
  • לבטא רעיונות או תרבויות חדשות: שפות בנויות דמיוניות, כגון קלינגונית, דות'ראקית ו-Na'vi, נועדו לבטא רעיונות או תרבויות חדשות. הן משמשות לעתים קרובות בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה.

מעבר למניעים העיקריים הללו, ישנם שימושים נוספים לשפות אלו, לדוגמה:

  • מחקר: חלק שפות בנויות משמשות לעתים למחקר בתחומים כגון בלשנות, פילוסופיה של הלשון ומחקרים קוגניטיביים.
  • אמנות: חלק שפות בנויות משמשות לפעמים ליצירת יצירות אמנותיות, כגון שירה, פרוזה ודרמה.
  • פיתוח תוכנה: ישנם שפות בנויות המשמשות ליצירת יישומי תוכנה, במיוחד בפיתוח של תוכנות הקשורות לשפה כמו מערכות תרגום אוטומטיות.

לקריאה נוספת: