הכישלון של ויקיפדיה בערבית: ״מלחמת ישראל-חמאס בעזה״

אובייקטיביות היא ערך מרכזי בויקיפדיה, שכן היא שואפת להיות אנציקלופדיה מהימנה ומאוזנת של הידע האנושי. עם זאת, העובדה שכל אחד יכול לערוך את הערכים מהווה חולשה פוטנציאלית שעלולה להוביל לחוסר אובייקטיביות ותעמולה סובייקטיבית זולה. כאנציקלופדיה, ויקיפדיה צריכה להציג מידע עובדתי ומאוזן על נושאים שונים, ללא הטיות אידאולוגיות או פוליטיות. אובייקטיביות היא חיונית כדי לשמור על אמינות המידע ולהבטיח שהקוראים מקבלים תמונה מלאה ומדויקת. מצד שני, עורכים בעלי אג'נדה פוליטית או אידאולוגית עלולים לנסות להטות את התוכן לטובת עמדתם. כך שקיים חשש מפני ספינים ותעמולה זולה שעלולים לפגוע באמינות המידע. במאמר זה נבחן את הגרסה הערבית של דף ה"שיחה" שמתאר את מלחמת חרבות ברזל.

המילה ״אונס״

מבט על הדף השיחה של הערך ״מלחמת ישראל-חמאס בעזה״ משקף תמונה מזעזעת של הכחשה ושקרים. דף אחד מתחיל בטענה הסבירה והברורה ש״ג'יהאד וחמאס אנסו עשרות נשים ישראליות. יש עשרות ראיות לכך. זה צריך להיות כתוב בערך״. התגובות של הערבים לא איחרו לבוא: ״אל תבזבזו זמן בכתיבה! יש לך הוכחות, שים אותן כאן או בכתבה, או אם אין הוכחות…" כתב עבדאללה מוחמד אל-חסן.

זקוקים להצעת מחיר? השאירו פרטים בטופס פשוט זה, ונציגינו יחזרו אליכם בהקדם:

״זו לשון הרע, לא בגלל שאין הוכחות לכך, אלא גם בגלל שהדת והמוסר של לוחמי חמאס מונעים מהם לעשות זאת״. במקום להסיק מהעדויות הרבות שמחבלי החמאס אינם מוסריים ואינם פועלים לפי המוסר שמתואר בקוראן, אז מסיקים העדויות והמציאות לא נכונות. מה שנקרא: לא נותנים לעובדות לבלבל אותם.

התגובה של אלו הדורשים אובייקטיביות הייתה להביא את ההוכחות:

״תפסיקו למחוק ראיות". הם כתבו ומיד הוסיפו חלק קטן משלל העדויות שיש בסרטונים באינטרנט:

בכל ציוויליציה נורמלית היו שוקלים את העדויות, אך לא בדף השיחה הערבי. זו התגובה לסרטונים שסופקו: ״אהלן. אין עדויות לכך שחמאס "אנס" נשים ישראליות, בין אם מינית, פיזית או פסיכולוגית, […] השקר על אונס נשים. ברור ממך שאתה ישראלי אני ממליץ לך להתרחק משטיפת המוח שאתה מקבל מהמדינה שלך. אם אתה דבק במדינת היהודים, אני רוצה לומר לך שנתניהו הוא אתאיסט״. אחמד אל-חדר.

התוצאה של הדיון, שהיה אמור להתייחס לעדויות הרבות באופן אובייקטיבי, היא שהמילה ״אונס״ לא מופיעה אפילו פעם אחת בגרסה הערבית של הערך. מסקנה: מבחינת העולם הערבי לא התרחשו מעשי אונס ב7 לאוקטובר ומחבלי הנוחבה התנהגו אל נשים באופן אצילי, מוסרי ומכובד.

המילה ״מתנחלים״

בישראל ובעולם המערבי "מתנחלים" הם אזרחים ישראלים יהודים המתגוררים בהתנחלויות – יישובים יהודיים שהוקמו בשטחים הפלסטינים הכבושים (יהודה, שומרון וחלקים מירושלים המזרחית) לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967. מתנגדי ההתנחלויות רואים בהן מכשול משמעותי לתהליך השלום ולהקמת מדינה פלסטינית רצופה וריבונית, בעוד תומכיהן טוענים שלעם היהודי יש זכות היסטורית על האדמות הללו. המתנחלים נהנים מזכויות אזרח ישראלי מלאות ונתונים לחוקי ישראל, למרות שההתנחלויות ממוקמות מחוץ לשטח הריבוני של ישראל. מצב זה יוצר מערכת דו-משפטית בשטחים בין המתנחלים לפלסטינים.

הדברים הללו ידועים לרוב הציבור בישראל ובעולם המערבי. עם זאת, בדף ויקפדיה בערבית המילה ״מתנחלים״ משתמשת לא רק לתיאור של התיישבות יהודית בשטחים של 1967 אלא גם באלו של 1948 כמו הישובים של עוטף עזה. ואומנם במפה למטה תמצאו מפה שמופיעה בערך באנגלית עם תרגום של חלק מהטקסט המתאר את הצבעים במפה. שימו לב כי הצהוב מתואר: ״השטח המקיף את רצועת עזה שישראל פינתה ממתנחלים״. הכוונה כאן היא לישובים שנבנו הרבה לפני 1967 בשטח המוכר על ידי כל העולם כשטח ריבוני של ישראל. גם כאן ויקפדיה בערבית לא משמשת כמקור אובייקטיבי המתאר את המציאות אל כמקור שקרי המשקף את משאת נפשם של כותבי הערך הערביים.

EBY

איך בונים נרטיב מתלהם

הנרטיב הערבי של הרקע הכללי שונה מאוד מזה האנגלי והישראלי. לא אתייחס כאן למושג מסגור שעוזר לכל צד להציג ולקדם את הנרטיב שלו, אלא אתמקד בשפה ובבחירת המילים בגרסה הערבית. הנרטיב מתחיל בטענה שמאז 2007 רצועת עזה ״סובלת … ממצור ישראלי חונק״. המילה חונק איננה מתאימה לאנציקלופדיה אובייקטיבית ומטרתה לעורר אסוציאציות של קורבן ביחס לפלסטינאים ומקריב מצד ישראל.

שימוש במקורות בעייתיים

בהמשך תיאור הרקע הכללי למלחמה נכתב בערבית: ״בנוסף להסתערות חוזרת ונשנית על מסגד אל-אקצא על ידי מאות מתנחלים עם הגנה הדוקה ממשטרת ישראל, דבר שמנע מהפלסטינים לבצע את הטקסים הדתיים שלהם, מכיוון שהם עוצרים אותם בעשרות.״ בעוד שבמקומות אחרים שמצוטטים כתבות בערבית (שמידת האובייקטיביות שלהם מוטלת בספק), במקרה זה אישוש הטענה נעשה, לא פחות, באמצעות ציטטה של מוחמד דף, ראש הזרוע הצבעית של החמאס: ״מוחמד אלדייף אישר את כל זאת בקטע הווידאו, ששימש לו כאינדיקציה לפתיחת המבצע בפועל, שכן לדבריו שיטפון אל-אקצא הגיע בתגובה ל"חילול מסגד אל-אקצא על ידי הישראלים, זמן קצר לאחר הסתערות של מאות מתנחלים […] בהגנה ובתמיכה של משטרת ישראל המשיכה והמשיכה למנוע כניסת פלסטינים לחצרות המסגד.״

בעוד ויקיפדיה באנגלית מצטטת את אל-ג׳זירה שמעסיקה כתבים שעובדים בשביל החמאס ולכן מידת האובייקטיביות שלהם מוטלת בספק, הציטוט של מוחמד דף בעצמו מהווה שיא חדש בהתעלמות ממדדים אובייקטיבים. מבחינת כתבי הערך ויקיפדיה בערבית אין הבדל בין נציגי ממשלה וצבא של מדינה דמוקרטית המוסרים מידע, כתבים בלתי תלויים שעובדים קשה לאמת את המידע שקיבלו, וראש זרוע של ארגון טרור. כל המקורות טובים כל עוד הם משרתים את הנרטיב הערבי.

סיכום

ויקיפדיה, כפרויקט אנציקלופדי המבוסס על עריכה חופשית של מתנדבים, ניצבת בפני אתגרים גדולים בשמירה על אובייקטיביות. הערכים השנויים במחלוקת, כגון "מלחמת ישראל-חמאס בעזה", חושפים את הקשיים במניעת הטיות אידאולוגיות ופוליטיות בתוכן המוצג. חרף המאמצים של ויקיפדיה ליצור מנגנוני פיקוח ובקרה, דוגמת דיונים בין עורכים והסרת תוכן לא ראוי, המקרה של הגרסה הערבית של מאמר זה מדגיש את ניצול הפלטפורמה לצורך תעמולה סובייקטיבית וכישלון בשמירה על סטנדרטים אובייקטיבים.

המילה ״אונס״ אינם סתם מילה, והיא חייבת לקבל התייחסות שאיננה מתעלמת מן העדויות הרבות שמספקות מצלמות החמאס ועדויות רבות נוספות לפשעים. המילה ״מתנחלים״ לא יכולה לשמש לתיאור התיישבות יהודית שנעשתה בין 1948 ל1967 גם אם הערבים חולמים על פלסטין מהנהר אל הים. יש לדרוש מהעורכים הערבים לשמור על סטנדרטים לשוניים שאינם מתהלמים ובמיוחד לדרג את המקורות לפי מידת האובייקטיביות שלהם. מבחינה אובייקטיבית, מנהיג ארגון טרור איננו שווה ערך באמינותו לדובר של צבא מערבי.

על מנת לשמור על אמינותה כמקור מידע מהימן, ויקיפדיה צריכה לנקות את האורוות בכל הנוגע לחוסר האובייקטיביות שיש שם כרגע. ויקיפדיה צריכה לדרוש לסלק את דגל פלסטין ואת הקריאה לתמוך בה, מתוך הבנה כי תעמולה זולה פוגעת באמינות האנציקלופדיה בכלל וכן ביכולת של העולם הערבי לקבל מידע אובייקטיבי ותמונה סבירה של המציאות שמתעלה מעל לתעמולה זולה של החמאס.

0 Comments