תפריט

חברת ביירון− על ההיסטוריה והדרך להגשמת החזון

חברת ביירון הינה חברה העוסקת בתרגום ובלימוד שפות באופן מקצועי וקיימת מעל ל−30 שנה במדינתנו.

בראיון בלעדי וייחודי שערכתי עם מנכ"ל החברה, ד"ר אביאור ביירון, נספר על הקמתה של החברה, מניין הגיע הרעיון לפיתוח והרחבת השירותים המוצעים עבור הלקוחות וכן על מהות החברה, העברת המסר ושאיפותיו של היזם העונה לשם אביאור ביירון.

זקוקים להצעת מחיר? השאירו פרטים ונציגינו יחזרו אליכם בהקדם:

ראיון האישי, על פי דבריו של ד"ר אביאור ביירון

 

יותם: נתחיל בלהכיר אותך באופן אישי ולשמוע מעט על ההסיטוריה של החברה, ספר לי בבקשה על המסלול שעברת בחיים ומתוך זה, איך התחילה בעצם חברת ביירון?

 

אביאור: אספר לך קצת על החיים שלי כפי שביקשת, אני בן 46 וכשאני מסתכל אחורה על החיים שלי, נראה שעד עכשיו היו לי חיים מגוונים ומוזרים, במובן כזה שאני מרגיש שהתעסקתי במספר תחומים, שלא ברור מה ביניהם הקשר והיום בדיעבד אני חושב שאני מבין קצת יותר.

מצד אחד יש את העיסוק שלי במוזיקה, התעסקתי במוזיקה מגיל 10, למדתי פסנתר ואחרי זה גיטרה. לאחר מכן, אחרי הצבא למדתי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, בהתחלה בניצוח תזמורת ואחרי זה בקומפוזיציה ומוזיקולוגיה.

מצד אחד, יש את מסלול המוזיקה שפעלתי בו, גם כיום אני מופיע ויוצר מוזיקה בתור זמר וגיטריסט.

מצד שני, יש מסלול מקביל נוסף בו עבדתי במחשבים.

אני זוכר את המחשב הראשון שקיבלתי מההורים שלי, שהיה אחד מבין המחשבים האישיים הראשונים, בעזרתו למדתי במכון ויצמן את שפת הלוגו ושפת הפרולוג. בהמשך שירתתי בצה"ל ביחידת המחשבים, ממר"ם, שם עברתי את קורס ההכנה ומשם שירתתי ביחידות נוספות.

בסיום לימודי התואר הראשון שלי במוזיקה, הלכתי לעבוד כמה שנים נוספות במחשבים, בתחום ה− Mainframe ובתחום התכנות, בו התקדמתי לתפקיד ראש צוות במחשבים אישיים, PC ונושאים נוספים הקשורים באינטרנט.

אחרי שסיימתי את התואר הראשון, הייתה לי הפסקה נוספת, לפני שטסתי ללונדון לעשות תואר דוקטורט במוזיקה.

עם סיום תואר הדוקטורט במוזיקה ומתוך זיקה לחזור לישראל, החלטתי להצטרף דוקא לעסק המשפחתי ולא לעסוק במוזיקה, כיוון שלמיטב הבנתי, העיסוק במוזיקולוגיה בישראל  מסובך ובכדי לעסוק במוזיקה היה עליי לחיות ולעבוד במדינה אחרת. לא ראיתי את עצמי חי במדינה אחרת מלבד ישראל,  בחיק המשפחה, התרבות והעם שלי שאני אוהב ומכיר.

לפני הצטרפותי, החברה עסקה בעיקר בהדרכות ולימודי שפות ומתוך זה פיתחתי את חברת התרגום של ביירון, בהתחלה החברה עסקה מעט מאוד בתרגום ועם הזמן הפכתי את נושא התרגום לענף המרכזי בו החברה עוסקת כיום.

פיתחתי גם ענפים נוספים כמו: כתיבה טכנית, כתיבה שיווקית, תרגום סימולטני, תמלול ועוד…

אנשים רבים שאלו אותי איך זה יכול להיות שיש לך תואר דוקטורט במוזיקה ומזה הגעת לנהל חברת תרגום?

אני זוכר שמגיל צעיר הייתה ויש לי יכולת ארגונית בולטת. זה התבטא בלהקה שארגנתי והקמתי בתיכון ולאחר מכן זה התבטא בקונצרטים שהייתי מארגן לתלמידי קונפוזיציה ולכל המלחינים האחרים, במקום האוניברסיטה שלא סיפקה את זה.

בתור יזם, ארגנתי את כל הקונצרטים האלה מחוץ לתחומי האוניברסיטה כאות מחאה ויצרתי קשר עם אגודת הסטודנטים, מהם קיבלתי מימון.

כך בעצם השמענו וניגנו את המוזיקה שלנו, מה שלא קרה באונברסיטה והפרופסורים עמדו משתהים לראות איך הכל עובד בלעדיהם.

 

יותם: לאחר המידע שחלקת איתנו, הסבר לי בבקשה, איך בעצם קורה המעבר בין התעסקות במוזיקה, להתעסקות במחשבים ובסוף להתעסקות בתרגום?

 

אביאור: ההורים שלי תמיד אמרו לי שיהיה לי קשה מאוד, עד בלתי אפשרי, להתפרנס כמוזיקאי. לכן, החלטתי לעשות קורס של חצי שנה בתחום לימודי המחשבים, כיוון שלא רציתי להתחיל ללמוד באוניברסיטה, לאחר חוויה לא כלכך מוצלחת מהתיכון ורציתי שיהיה לי מקצוע.

בדיעבד הלימודים בקורס היו קשים ביותר ושונים ממה שצפיתי.

לעומת זאת,  שהתחלתי את הלימודים באוניברסיטה גיליתי שהם שונים בתכליתם מהלימודים בתיכון.

ככל שהתקדמתי בלימודים באוניברסיטה, במיוחד בלימודי התואר לדוקטורט, שרובו היה לימוד עצמי, בהדרכת מנחה שאני מעריך ומעריץ מאוד, הלימודים נהיו מאתגרים ומעניינים יותר. מתוך הלימודים האלה רכשתי צורת מחשבה אחרת, מחשבה אקדמית ומחשבה של חוקר, שהשפיעו ומשפיעים עליי בהמון רבדים בחיים.

היכולת הארגונית שהזכרתי, באה לידי ביטוי גם בחברת התרגום ביירון. אני חושב שאחד הדברים החשובים והמרכזיים ביותר שאנו עושים בחברה הוא בעצם לסייע ללקוחות שלנו להבין טוב יותר, לחדד, מה הם רוצים להגיד או למסור ללקוחות שלהם. אנו עוזרים להם לעשות את זה תוך כדי שינוי של הקשרים, אם בהקשר חברתי, הקשר תרבותי, הקשר טכנולוגי, או כל הקשר אחר שיכול להיות.

לדוגמא, בתחום התרגום, זה די ברור שיש את הקשר השפה.  דברים שנאמרים בשפה מסוימת, לא יכולים להיאמר באותה הצורה בדיוק לאחר התרגום לשפה אחרת, כי השפה עצמה מגבילה אפשרויות, לא לכל מילה יש תרגום מדויק, בדרך כלל יש תרגומים רבים למילה אחת, לפעמים משפט אחד מתורגם לשני משפטים ולפעמים שני משפטים מתורגמים למשפט אחד.

בנוסף לכך יש הקשרים נוספים, יש את ההקשר התרבותי, כי מעבר לכך שהאנגלית באנגליה, בארצות הברית ובאוסטרליה שונות, יש כאן הקשרים של תרבות. האמריקאים חושבים קצת אחרת מהאנגלים והתרבויות שונות, גם באזורים השונים בתוך אמריקה התרבות שונה.

יש את ההקשר המקצועי, מערכת בית המשפט באמריקה שונה מזאת שבאנגליה וכשמתרגמים חומר ממערכת המשפט הישראלית למערכת המשפט האנגלית, צריך לקחת את הדברים האלה בחשבון.

זה נכון גם לרוב סוגי החומרים, כמו למשל חומר שיווקי וזה נכון גם לגבי כתיבה. קיים שוני

בין כתיבת טקסט שמופיע באינטרנט לבין טקסט שמופיע בכתב יד, לנו חשוב מאוד לדעת מיהו קהל היעד ומהי מטרת הטקסט שנכתב.

 

 

את הרגישות הזאת של המעבר בין ההקשרים השונים רכשתי משני גורמים עיקריים:

  1. הלימודים באוניברסיטה, במיוחד מהלימודים לדוקטורט באנגליה.
  2. הגורם המשפחתי. אנו משפחה שהיא רב תרבותית, אשתי במקור מצ'כיה, במהלך היומיום אנו מדברים כמה שפות: עברית,צ'כית ואנגלית וכל המשפחה חווה את המעברים הרב תרבותיים האלה, שקורים במהלך של שניות בודדות.

 

בהיותי חוקר למוזיקה, למדתי לזהות את הרגישות שיש בהקשרים השונים.

הרעיון אליו הגעתי, הוא שמזויקה היא תהליך שנבנה עם הזמן ולפי הקשר. למשל, נגנים המופיעים במקומות שונים,דרך הרדיו, על במה מול 20 איש או מול 20,000 איש, , וכו'…

כל ההקשרים האלה יוצרים תהליך חברתי, בו לכל גורם יש חלק שמשפיע על ההצלחה.

את הרגישות הזאת אני משתדל להביא גם לעבודה שלנו בתחומים של תרגום וכתיבה.

 

יותם: מאיפה הגיע לך הרעיון, להפוך את החברה לחברת תרגום?

 

אביאור: הרעיון המקורי היה להיות מתחרה של ברליץ ו−וול סטריט, ראיתי שבאתרים שלהם מפורסם שהם עוסקים גם בתרגומים והפניות עבור שירותי התרגום היו רבות, כאן בא לידי ביטוי האופי שלי כיזם, ראיתי את ההזדמנות והחלטתי לפתח את התחום בעסק המשפחתי.

 

יותם: מיהו קהל היעד שלכם?

 

אביאור: חברת ביירון מעוניינת לגייס לקוחות שצריכים טקסטים ברמה הגבוהה ביותר, הנוצרים מתוך אותה רגישות עמוקה להקשר שבו הטקסט יופיע.

מכיוון שאנחנו חברת בוטיק קטנה, אני, יחד עם מנהלי הפרוייקטים וכל המעורבים בעבודה, לומדים קודם כל איך להקשיב ללקוח, תחילה צריך לתת ללקוח לדבר.

נוכל לתת ללקוח שאלות מנחות, שיסייעו לנו להבין באמת מה הלקוח צריך, מה המסר שהלקוח רוצה להעביר, מה המטרה של הטקסט או התרגום, מי קהל היעד, מהם ההקשרים שבהם המסר של הלקוח צריך להופיע ורק אז, אחרי הבנה מעמיקה וקבלת כלל המידע הנדרש, לגשת למלאכת הכתיבה, מתוך אותה רגישות ומאותה הבנה למסר ואיך שהוא צריך להופיע בהקשרים החדשים.

בשביל זה צריך לדעת להקשיב, היכולת שלנו להצליח ולתת ערך אמיתי ללקוחות שלנו, נובעת בדיוק מהנקודה הזאת.

אנחנו לא הכי יקרים או זולים בשוק, אבל החזון שלנו זה להיות הכי רגישים והחברה שמספקת את המוצר הכי איכותי שיכול להיות, בתחום של יצירת משמעות דרך טקסט.

 

יותם: מהי ההתייחסות שלך לגבי מהות החברה?

 

אביאור: יש הרבה מאוד אנשי מקצוע טובים בתחומי הכתיבה והתרגום, אבל הם לא תמיד

יודעים להקשיב ללקוחות ולא תמיד כיף ללקוחות לעבוד איתם.

המהות של החברה שלנו היא כזו, שקודם כל האנשים שעובדים בה יודעים להקשיב ללקוח

ולהבין את צרכיו.

בנוסף, אנחנו יודעים לגייס את האנשים המתאימים ביותר לביצוע העבודה.

בשלב האחרון, אנחנו יודעים לעשות בקרת איכות, כדי לוודא שהלקוח אכן מקבל את

התוצר הטוב ביותר.

כלומר, נוצר כאן סוג של שיתוף פעולה בין מספר גורמים: בין מנהלי הפרוייקטים שמקשיבים

ללקוח ומעבירים את המידע לאנשי המקצוע, לבין המומחים שמבצעים את בקרת האיכות

ולבסוף, קבלת משוב מהלקוח לגבי איכות הביצוע.

לעיתים רבות, הלקוח עצמו מתקשה בניסוח הדברים לעומת אדם מבחוץ, הלקוח שקוע

פעמים רבות בתוך ההקשר שלו עצמו ואין לו את הרגישות בהבנת ההקשר החדש.

ניתן להבחין בזה בכתיבה טכנית לדוגמא, שהאדם שקוע מאוד בפרטים הטכניים אבל אם

הוא יצטרך להסביר על המוצר לאדם אחר, מבחוץ, הוא יאבד את הידיים והרגליים.

העובדים שלנו חייבים ללמוד לעשות את הסוויץ' הזה, איך לקחת את המידע מאותם גאונים

טכנולוגיים ולהעביר את זה לאנשים שחיים בהקשר אחר, בצורה טובה.

כך, אנחנו עוזרים לאותם אנשים לתקשר ולהעביר את המסרים שלהם בצורה ברורה, שהם

בעצמם אולי לא הבינו עד הסוף.

קבלת תוצר איכותי, שנעשה בהתאמה אישית עבור הלקוח, יהיה משתלם עבורו.

שכן, בעזרת תוצר זה הלקוח יוכל להעביר את המסרים שלו בצורה טובה יותר, לגרום לרושם

ראשוני טוב ולהביא למכירות גבוהות יותר של המוצר.

 

יותם: למה שלא תחסכו בכאב ראש ותשתמשו בטכנולוגיה גבוהה לביצוע העבודות?

 

אביאור: אנחנו משתמשים בטכנולוגיות שונות, שמיועדות למלא תפקידים חשובים בסיוע

למתרגמים ולמנהלי הפרוייקטים. אבל בסופו של דבר, זה חשוב להדגיש, מי שמקבל את

ההחלטה איך לתרגם מילה מסוימת, איך לכתוב מילה מסוימת, איזה ספק לבחור, אלה

דברים שתמיד נעשים בצורה אנושית.

אחנו לא מאמינים שאף אלגוריתם ואף טכנולוגיה יכולות לקבל, בסופו של דבר, את

ההחלטות האלה במקום האדם, כי טכנולוגיות בסופו של דבר לא מבינות כלום, הן לא

יכולות להבין משמעות.

הן יכולות לחשב ולהתייחס לסטטיסטיקות, לחשב באופן מאוד מהיר ולהתייחס לכמות ענקית

של נתונים, אבל הן לא באמת מבינות את המשמעות של הנתונים האלו.

את זה יכולים לעשות רק בני האדם, בהם קיימת רגישות.

לכן, למרות שאנחנו משתמשים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, לסייע במתן שירות ברמה

גבוהה ככל הניתן, אנחנו עדיין רואים עצמנו כמו בונה כינורות, שעל אף שהוא משתמש בכל

מיני כלי עבודה טכנולוגיים, בסופו של דבר מה שבאמת משפיע זה מגע היד, הכינור

שמקרבים לגוף כדי לחוש את הויברציה של המיתרים על העץ ועל הגוף, החום וההבנה

האנושיות שהן קשות לתיאור במילים, אבל שם בעצם קורה הקסם.