תפריט

תרגום חוזר – Back translation

אותן שאלות – יבשת שונה

Interview with Scott Crystal in Communicate Winter 2004/2005

זקוקים להצעת מחיר? השאירו פרטים בטופס פשוט זה, ונציגינו יחזרו אליכם בהקדם:

בעוד שאירופה מתקדמת לעבר סטנדרטים מקובלים של איכות עבור ספקי שירותי התרגום, סקוט קריסטל מחברת American Translation Partners חברה שותפה מעבר לים של איגוד חברות התרגום הבריטי (ATC), מציע נקודות מבט שנויות במחלוקת לגבי רעיון אחד של בקרת איכות – התרגום החוזר.

תרגום של מסמך אל כל שפה דורש שימוש בטרמינולוגיה המתאימה וסגנון כתיבה בהיר ותמציתי. טרמינולוגיה מדויקת וסיפור יעיל חייבים להשתלב באופן חלק; אחרת למסר תהיה חסרה האיכות, היעילות והמהימנות הנחוצים במסמכים שמיועדים אל שוק היעד.

אנו מדגישים בפני לקוחותינו שתרגומי איכות  דורשים תהליך סקירה קפדני. כל מסמך שאנו מתרגמים עובר בדיקה קפדנית ומדוקדקת – לא פעם אחת, אלא שלוש ואף תשע או עשר פעמים, לכל הפחות. אנו מתחילים את תהליך הסקירה בטיוטת תרגום שהכין מתרגם הדובר את שפת האם, ולאחר מכן העורכים והמגיהים סוקרים את המסמכים (בדיקה לשונית).

האפשרות למעקב אחר שינויים מאפשרת לחברי הצוות ולמנהל הפרויקט לראות כל שינוי שמתבצע בטקסט – תוספות, השמטות או החלפות. כל מעקב אחר שינוי מסומן חותמת-שעה ותאריך ובצבע ייחודי שהוקצה באופן אוטומטי לכל לשונאי יחד עם ראשי התיבות של שמו או המחשב שלו.

באמצעות ביקורת בונה, ציטוטי התייחסויות ומקורות והכנסת הערות, יכולים צוות הבלשנים ומנהל הפרויקט לדון בהשלכות ובסיבות שמאחורי כל שינוי שהתבצע. שיטה זו, יחד עם כלים בתוכנת Word של חברת מיקרוסופט מאפשרים לצוות ולמנהל הפרויקט לצפות במסמכים ולהשוותם במהלך ההיווצרות שלהם.

במהלך השנים קיבצו מנהלי הפרויקטים שלנו כמה שאלות שהלקוחות שואלים בדרך כלל לגבי בקרת האיכות, 'התרגום החוזר', ואישור ומהימנות תהליך התרגום שלנו.

פה אני בוחן את הסוגיות שמעלה 'התרגום החוזר' – יסוד אחד בבקרת איכות – ומספק את התשובות שאנו משיבים בדרך כלל.

ש: האם התרגום החוזר איננו בזבוז זמן לא הגיוני ושיטה לבקרת איכות שגוזלת זמן אשר איננה מביאה לתוצאות הרצויות?

ת: כמעט לכל תרגום יש כמה דרכים נכונות בצורה שווה שניתן לתרגם לשפה אחרת; באופן זהה גם לתרגום החוזר יש כמה דרכים נכונות באופן זהה בהן ניתן לתרגמו חזרה אל שפת המקור. זה מקשה עלינו להאמין שתרגום חוזר כלשהו עשוי להיות שיטה מהימנה לאישור דיוקו של התרגום.

ש:  מה נותן לנו התרגום החוזר מבחינת האיכות?

ת: באופן מסורתי, התרגום החוזר נחשב כדרך לאשר, להעניק תוקף, להבטיח, לערוב או להוכיח שהתרגום מדויק, מתאים לטקסט המקור ומשקף את רעיונותיו באופן מדויק. אנו מאמינים שהתרגום החוזר איננו מספק לתרגום דבר מבחינה סינתטית או סמנטית, ואיננו אמין כהליך בקרת איכות יעילה בתרגום.

ש: אם בקרת האיכות של תהליך תרגום המסמך טובה, האם יש צורך בתרגום חוזר?

ת: אנו איננו מאמינים שישנו צורך כזה, אם אתה מתרגם בשיטה יסודית. העבודה שלנו חייבת לעמוד בבדיקות הקפדניות ביותר.

ש: מי יתמוך בשימוש בתרגום החוזר, אם הוא גוזל זמן ועולה יותר כסף?

ת: עבור ארגונים מסוימים אין דרך טובה יותר לאשר תרגום, בגלל שהם אינם מבינים את השפה (מבחינה לשונית) ואין בידיהם מקורות זמינים אחרים כדי לקבוע את רמת הדיוק של העבודה. ארגונים שעובדים עם מקרי מחקר של פרמצבטיקה, הערכות של בריאות הנפש או הוראות הפעלה עבור ציוד רפואי משתמשים בתרגום החוזר, מפני שאין להם כל סיבה להאמין שזה לא יעבוד.

ש: מהן הבעיות שטבועות בתרגום החוזר?

ת: ישנן כמה חברות תרגום ובלשנים עצמאיים שאינם תומכים ברעיון של התרגום החוזר, מפני שבדרך כלל זוהי רק דרך להיכנס לויכוח על בחירה של תחביר וסגנון (וכמה גורמים בלשניים אחרים) המבוססים על רקעים תרבותיים וחינוכיים מגוונים, או על אחד מתוך מיליון משתנים אחרים, שעליהם יהיה לבלשנים אחרים מה לומר וכיצד ניתן לשפר את התרגום באמצעות תהליך התרגום החוזר. אל תשכח, "תרגום זו אומנות, לא מדע." שלא כמו מדע, שבו תרחיש מסוים עם אותם האלמנטים ואותם הגורמים יפיק תוצאות עקביות – התרגום משלב את הגורם אנושי אשר מוסיף לתרחיש משתנים ייחודיים. בעיה טיפוסית עם התרגום החוזר היא שילוב פעילותם של אנשי סגל דו-לשוניים במשרדו של הלקוח, במקום מתרגם מקצועי. לקוח עשוי לשקול את דעתם של עובדים דו-לשוניים כדעתו של מתרגם מקצועי ולהוסיף אפילו עוד משתנים לשיטת בקרת האיכות שתומכת בתרגום החוזר.

ש: חשוב על סוגיית תרגום זו: אם השינוי איננו משפר את המשפט או המונח, אז עד כמה זה נחוץ?

ת: אם התוצאה הסופית בעלת אותה המשמעות עבור הקורא, הסיבה הנוספת היחידה לשנות את התרגום תהיה כך שדבר מסוים יישמע נחמד יותר מאשר גרסה אחרת, ועובד בצורה ראויה כאשר נתון ההקשר לתרגום/טקסט מקור נוספים או בעל ניסוח מתאים יותר. כל סוגי החלטות לשוניות הללו נגזרות באופן אישי ועל פי נקודות מבט  פונטית, אסתטית או תרבותית, ואינם מספקים מדד של שיפור שניתן לכמת. כולנו מבינים שהמאפיינים האישיים האלו שונים מאדם לאדם. זה לא נדיר שלקוח שנעזר בעובד דו-לשוני לביצוע תרגום חוזר, ישתכנע מדעתו הלא-מקצועית והאישית על תרגום; דעה שאינה הוכחה. לא רק שזה יאריך את הזמן המתבזבז על התרגום, אלא גם ייקר את עלות המוצר הסופי.

ש: לאחר שנעזרים בתרגום החוזר עבור בקרת איכות, מתי ייחשב התרגום לשלם?

ת: אנו מבצעים את התרגום החוזר לאחר שהתרגום משפת המקור אל שפת היעד הושלם. אך התהליך עדיין לא הסתיים … כעת יש בידיך תרגום אל שפת המטרה ומסמך המתורגם חזרה אל המקור, אשר מאפשרים לך לזהות את ההבדלים שבקובץ טקסט המקור עם התרגום החוזר החדש אל המקור. אם תשווה את המסמכים ישנה סבירות שתמצא הבדלים רבים. בנקודה זו עלייך לתהות מתי התרגום יהיה שלם. יש בידיך שתי גרסאות של המקור ותרגום אחד אל היעד שאינך יודע מה לעשות עמו בעקבות הבדלים לא ידועים. בניסיונותיך ללטש  את איכות תרגומיך באמצעות השימוש בתרגום החוזר, אתה תיאלץ לתקן את התרגום שלך באמצעות תרגום הטקסט המקור שבידיך מילה במילה. לא רק שזה מסכל את המטרה של השימוש מלכתחילה בעורכים ומגיהים, אלא גם מותיר אותך לעיתים עם תרגום יבש ולעיתים חסר משמעות של טקסט המקור.

ש: אילו סוגים של תרגום נראים מתאימים עבור תרגום חוזר?

ת: מסמכים טכניים, כמו גיליונות בטיחות לחומרים  או נוסחאות מדעיים נראים מתאימים לתרגום חוזר, מפני שאת טקסט המקור כותבים מהנדסים או מדענים ומאוד לא סביר שיכללו הומור, ביטויים מן השפה המדוברת או הצהרות ספרותיות מסובכות. אם התוכן נראה כאילו נכתב באמצעות מחשב, אזי ניתן להשיג תרגום מילולי בשפת המטרה, והתרגום החוזר יסייע לאשר את התוכן. התרגום החוזר לא יספק אישור כלשהו עבור תחביר או סמנטיקה של גיליונות בטיחות לחומרים  או של נוסחאות מדעיות, ובמקרה הטוב ביותר יספק מילים נרדפות למילים שנלקחו מחוץ להקשר של הטקסט.

מאת סקוט קריסטל, מנכ"ל

(Visited 25 times, 1 visits today)