ממשלה באיראן

איראן:

שם ארוך נהוג: הרפובליקה האסלאמית של אירן

שם קצר נהוג: אירן

שם ארוך נהוג: ג'ומהורי-יה אסלאמי-יה אירן

שם קצר נהוג: אירן

קיצור: פרס

סוג ממשל:

רפובליקה תיאוקרטית

בירה:

שם: טהרן

נקודות ציון גיאוגרפיות 40 35צפון,25 51 מזרח

הבדלי שעות: 3.5+UTC (8.5 שעות לפני וושינגטון במהלך זמן סטנדרטי)

חלוקה מנהלתית:

30 מחוזות (אוסטנה, יחיד – אוסטן);

Ardabil, Azarbayjan-e Gharbi, Azarbayjan-e Sharqi, Bushehr, Chahar Mahall va Bakhtiari, Esfahan, Fars, Gilan, Golestan, Hamadan, Hormozgan, Ilam, Kerman, Kermanshah, Khorasan-e Janubi, Khorasan-e Razavi, Khorasan-e Shemali, Khuzestan, Kohgiluyeh va Buyer Ahmad, Kordestan, Lorestan, Markazi, Mazandaran, Qazvin, Qom, Semnan, Sistan va Baluchestan, Tehran, Yazd, Zanjan

עצמאות:

1 באפריל 1979 (ההכרזה על הרפובליקה האסלאמית של אירן)

חג לאומי:

יום הרפובליקה, 1 באפריל (1979)

חוקה:

2 – 3 בדצמבר 1979; תוקנה ב-1989 להרחבת כוחו של הנשיא וחיסול מוסד ראש הממשלה

מערכת משפטית:

מבוססת על מערכת החוק השעי; איננה מקבלת את שיפוטו של בית הדין הבין-לאומי בהאג

זכות הצבעה:

גיל 18 שנים; כללית

רשות מבצעת:

ראש המדינה: המנהיג העליון, עלי חוסייני חמינאי (מאז 4 ביוני 1989)

ראש הממשלה: הנשיא מחמוד אחמדי-נג'אד (מאז 3 באוגוסט 2005); סגן ראשון לנשיא פרוויז דאווודי (מאז 11 בספטמבר 2005)

קבינט: מועצת השרים שנבחרה על ידי הנשיא עם אישור חוקתי; המנהיג העליון בעל שליטה מסוימת על המינויים לתפקידי השר הרגישים יותר

הערה:שלושה גופים שהושמטו נחשבים גם כחלק מן הרשות המבצעת: 1) אסיפת המומחים, גוף שנבחר בהצבעה עממית של 86 מלומדי דת, אשר על פי החוקה אחראי על קביעת היורש למנהיג העליון – בהתבסס על כישוריו בתחום תורת המשפט ומחויב לעקרונות המהפכה ולסקירה של תפקודו, ולהדיחו במידה ויאמינו שנחוץ; 2) מועצת הנחיצות או המועצה להבחנה בנחיצות, היא מועצה מייעצת למדיניות ויישום, אשר מונה 40 חברים קבועים אשר מייצגים את כל סיעות הממשלה, וכוללים את ראשי שלושת הרשויות של הממשלה וחברי מועצת השומרים שהם כוהני דת (ראה הבא); חברים קבועים ממונים על ידי המנהיג העליון לכהונה של 5 שנים; חברים זמניים, כולל חברי הקבינט ויושב ראש מועצת המג'ליס נבחרים כאשר סוגיות שתחת שיפוטם מגיעים לטיפולה של מועצת הנחיצות; מועצת הנחיצות מפעילה את הרשויות המפקחות על הביצוע, השיפוט והחקיקה ופותרת סוגיות חקיקתיות שעליה המג'ליס ומועצת השומרים אינם מסכימים ומאז שנת 1989 שימש לייעץ למנהיגים הדתיים לאומיים על נושאים של מדיניות לאומית; בשנת 2005 הורחב כוחה של המועצה, לפחות על הנייר, כדי שתפעל כגוף מפקח עבור הממשלה;3) מועצת השומרים של החוקה, או מועצת השומרים היא מועצה המונה 12 חברים אשר מורכבת מ-6 כוהני דת שנבחרו על ידי המנהיג העליון, שנבחרו על ידי המג'ליס מרשימה של מועמדים של הרשות המשפטית (אשר לעיתים תחת פיקוחו של המנהיג העליון) עבור כהונה של 6 שנים; מועצה זו קובעת האם החקיקה המוצעת חוקתית ונאמנה לחוק האסלאמי, בודקת את התאמתם של המועמדים, ומפקחת על הבחירות הלאומיות

בחירות: מועצת המומחים ממנה את המנהיג העליון לכל החיים באמצעות בחירה עממית לכהונה של 8 שנים; הבחירות האחרונות נערכו ב 15 בדצמבר 2006 בו-זמנית עם הבחירות המוניצפליות; הנשיא נבחר בהצבעה עממית לכהונה של 4 שנים (זכאי לכהונה שנייה ושלישית, באופן לא עוקב); האחרונות נערכו ב-17 ביוני 2005 עם הכרעה של שני מועמדים ביוני 2005 (הבחירות הבאות לנשיאות נועדו עבור 2009).

תוצאות הבחירות: מחמוד אחמדי-נג'אד נבחר לנשיא; אחוז ההצבעה – מחמוד אחמדי-נג'אד 62%, עלי אכבאר האשמי רפסנג'אני 36%

רשות מחוקקת:

אסיפה מייעצת או מג'ליס-ה שורה-יה אסלאמי או מג'ליס (290 מושבים; חברים נבחרים בבחירה עממית לכהונה של 4 שנים)

בחירות: נערכו לאחרונה ב-20 בפברואר 2004 במרוץ שנערך ב-7 באמי 2004 (הבאות יערכו בפברואר 2008)

תוצאות הבחירות: אחוז הצבעה – לא זמין; מושבים על פי מפלגה – אסלאמיסטים/שמרנים 190, רפורמים 50, עצמאיים 43, מיעוטים עצמאיים 5, ו-2 מושבים ללא דורש

רשות שופטת:

בית משפט העליון וארבעת החברים הבכירים של המועצה לשיפוט בעלי אחריות ייחודית וחופפת; ביחד הם מפקחים על אכיפת כל החוקים ולבסס מדיניות חוקית ושיפוטית; בתי דין נמוכים יותר כוללים בית דין דתי מיוחד, בית משפט מהפכני ובית דין מנהלי מיוחד

מפלגות פוליטיות והנהגה:

המפלגות הפוליטיות הרשמיות הן תופעה חדשה, באופן יחסי באירן ורוב השמרנים מעדיפים לעבוד באמצעות קבוצות לחץ פוליטי מאשר מפלגות ולעיתים קרובות מפלגות או קבוצות פוליטיות נוצרות לפני הבחירות ונזנחות מייד אחר לאחריהן; קואליציה רופפת פרו-רפורמית שנקראת חזית חורד ה-2, אשר כוללת מפלגות פוליטיות כמו גם קבוצות וארגוני לחץ רשמיים, השיגה הצלחה ניכרת בבחירות למג'ליס ה-6 בראשית שנת 2000; קבוצות בקואליציה כוללות: חזית ההשתתפות של אירן האיסלמית (IIPF), בכירי מפלגת הבנייה (Kargozaran), מפלגת הסולידריות, מפלגת העבודה האסלאמית, מרדום סאלרי, ארגון המוג'הידין של המהפכה האסלאמית (MIRO), ואגודת הכהנים המילטנטית (רוהאניון); הקואליציה השתתפה בבחירות למג'ליס ה-7 בראשית 2004; בעקבות תבוסתו בבחירות הנשיאותיות של שנת 2005, המזכיר הכללי לשעבר של MCS מהדי קארובי יצר את מפלגת האמון הלאומי; קבוצה שמרנית חדשה כנראה, בוני אירן האסלאמית, תפסו תפקידים חשובים במג'ליס החדשה לאחר זכייה ברוב של המשובים בפברואר 2004

קבוצות לחץ פוליטיות והנהגה:

המפלגה האסלאמית המהפכנית (IRP) הייתה המפלגה היחידה באירן עד פירוקה בשנת 1987; כעת אירן בעלת מגוון של קבוצות שעוסקות בפעילות פוליטית; חלקן בעלות מגמה של קווים פוליטיים או מבוססות על קבוצות זיהוי; אחרים דומים יותר למפלגות פוליטיות מקצועיות אשר תרות אחר חברים וממליצות על מועמדים לתפקיד; חלקן משתתפים פעילים בחיים הפוליטיים של המהפכה בעוד שאחרים דוחים את המדינה; קבוצות לחץ פוליטיות עורכות את רוב פעילויותיה הפוליטיות של אירן; קבוצות שבדרך כלל תומכות ברפובליקה האסלאמית כוללות את אנסאר-א חיזבאללה, סטודנטים מוסלמים אשר מצייתים לקו של האימאמים, התאגדות הכהונה המלטי נטית של טהרן (רוהניאת), מפלגת הקואליציה האסלאמית (מוטאלפה), והתאגדות המהנדסים האסלאמית, קבוצות סטודנטים פרו-רפורמים פעילות אשר כוללות את המשרד לחיזוק האחדות (OSU); קבוצות אופוזיציה אשר כוללות את תנועת החירות של אירן, החזית הלאומית, מארז-א פור גוהר, וארגונים אתניים ומלוכניים שונים; קבוצות פוליטיות חמושות המדוכאות על ידי המשטר כוללות את ארגון מוג'הידין-א חלב (MEK או MKO), הפידאין העממי, המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטאן האירנית (KDPI), וקומלה

השתתפות בארגונים בינלאומיים:

ABEDA, CP, ECO, FAO, G-15, G-24, G-77, IAEA, IBRD, ICAO, ICC, ICCt (חתומה), ICRM, IDA, IDB, IFAD, IFC, IFRCS, IHO, ILO, IMF, IMO, IMSO, Interpol, IOC, IOM, IPU, ISO, ITSO, ITU, MIGA, NAM, OIC, OPCW, OPEC, PCA, SCO (משקיפה), UN, UNCTAD, UNESCO, UNHCR, UNIDO, UNMEE, UNWTO, UPU, WCL, WCO, WFTU, WHO, WIPO, WMO, WTO (observer)

תיאור הדגל:

שלוש רצועות אופקיות בצבע ירוק (למעלה), לבן ואדום; הסמל הלאומי (ייצוג מסוגנן באדום של המילה אללה בצורת פרח הצבעוני, סמל מות הקדושים) במרכז הרצועה הלבנה; אללה אכבר (אלוהים כביר) בכתובת ערבית לבנה חוזרת 11 פעמים לאורך הקצה התחתון של הרצועה הירוקה ו-11 פעמים לאורך הקצה העליון של הרצועה האדומה