תפריט

ממשלה באיטליה

sd

 איטליה:

זקוקים להצעת מחיר? השאירו פרטים ונציגינו יחזרו אליכם בהקדם:

שם ארוך נהוג: הרפובליקה האיטלקית

שם קצר נהוג:  איטליה

שם מקומי ארוך נהוג: Repubblica Italiana

שם מקומי  קצר נהוג:  Italia

שם קודם: ממלכת איטליה

סוג ממשל:

רפובליקה

בירה:

שם: רומא

נקודות ציון גיאוגרפיות 54 41 צפון, 29 12 מזרח

הבדלי שעות: 1+UTC (6 שעות לפני וושינגטון הבירה במהלך זמן סטנדרטי)

שעון קיץ: 1+ שעה, מתחיל ביום ראשון האחרון בחודש מרץ; מסתיים ביום ראשון האחרון בחודש אוקטובר

חלוקה מנהלתית:

15 אזורים (regioni, יחיד – regione) ו-5 אזורים אוטונומיים (regioni autonome, יחיד – regione autonoma); אברוצו, בסיליקטה,קלבריה, קמפניה – אמליה רומניה, פיורלי וונציה גיולה, לאציו (לטיום), ליגוריה, לומברדיה, מארקה, מוליס, פיינמונטה, פולייה (אפוליה), סרדיניה, סיציליה, טוסקנה, טרנטינו אלטו אדיג (דרום טירול), אומבריה, ואלה ד'אסוטה (עמק אסוטה), ונטו

עצמאות:

17 במרץ 1861 (הצהרה על ממלכת איטליה; איטליה לא אוחדה סופית, אלא עד 1870)

חג לאומי:

יום הרפובליקה, 2 ביוני (1946)

חוקה:

הועברה ב-11 בדצמבר 1947, נכנסה לתוקף בינואר 1948; תוקנה הרבה פעמים

מערכת משפטית:

מבוססת על מערכת החוק האזרחי; ערעורים מטופלים כמשפט חדש; סקירה משפטית במסגרת תנאים מסוימים בבית המשפט החוקתי; איננה מקבלת את פסיקת בית הדין הבין-לאומי בהאג

זכות הצבעה:

גיל 18 שנים; כללי (להוציא בחירת סנאטורים, בהן גיל המינימום הוא 25)

רשות מבצעת:

ראש המדינה: הנשיא ג'ורג'יו נפוליטנו (מאז 15 במאי 2006)

ראש הממשלה: ראש הממשלה (נחשב באיטליה לנשיא מועצת השרים) רומנו פרודי (מאז 17 במאי 2006)

קבינט: מועצה של שרים שממנה רה"מ ומאושר על ידי הנשיא

בחירות: הנשיא נבחר בידי מועצה אלקטורלית המורכבת משני בתי הפרלמנט ו-58 נציגים אזוריים לכהונה של שבע שנים (אין הגבלות על כהונות); בחירות אחרונות נערכו ב-10 במאי 2006 (הבאות ייערכו במאי 2013); הנשיא ממנה את ראש הממשלה ומאושר על ידי הפרלמנט

תוצאות הבחירות: ג'ורג'יו נפוליטנו נבחר לנשיא בסיבוב הרביעי של הבחירות; הצבעת המועצה האלקטורלית – 543

רשות מחוקקת:

פרלמנט דו-בתי או Parlamento מורכב מן הסנאט או Senato della Repubblica (315 מושבים; החברים נבחרים בהצבעה פרופוציונלית כאשר הקואליציה הזוכה בכל אזור מקבלת 55% מן המושבים מאזור זה; לכהונה של 5 שנים) ובית הנבחרים או Camera dei Deputati (630 מושבים; חברים נבחרים בבחירה עממית כאשר הקואליציה הלאומית הזוכה מקבלת 54% ממושבי הבית; לכהונה של 5 שנים);

בחירות: סנאט – האחרונות נערכו ב-10 באפריל 2006 (הבאות יערכו ב-2011); בית הנבחרים – האחרונות נערכו ב-26 באפריל (הבאות יערכו במאי 2011)

תוצאות הבחירות: סנאט – אחוז ההצבעה על פי מפלגה – לא זמין; מושבים על פי מפלגה – האיחוד 158 (DS 62, DL 39, RC 27, יחד עם האיחוד 11, אחרים 19), בית החופשיים 145 (FI 79, AN 41, UDC 21, LEGA 13), אחרים 3; בית הנבחרים  – אחוז ההצבעה על פי מפלגה – לא זמין; מושבים על פי מפלגה – האיחוד 348 (220 DS, 41 RC, שושנה באגרוף 18, איטליה של ערכים 17, PdCI 16, האיחוד הירוק 15, UDEUR 10, אחרים 11), בית החופשיים 276 (140 FI, 71 AN, איחוד הדמוקרטים המרכזיים והנוצריים 39, LEGA 26), אחרים 6

רשות שופטת:

בית משפט לחוקה או Corte Costituzionale (מורכב מ-15 שופטים: שליש ממנה הנשיא, שליש נבחר על ידי הפרלמנט ושליש נבחר על ידי בתי המשפט העליון המנהלי והרגיל)

מפלגות פוליטיות והנהגה:

קואליציית המרכז השמאלי [רומנו פרודי]: ברית אוליבו (כוללת דמוקרטים מן השמאל או DS [פיירו פאסינו]; הדמוקרטיה החיננית או DL [פרנסיסקו רוטלי]; שושנה באגרוף (כולל הסוציאליסטיים ההדמוקרטים האיטלקים או SDI [אנריקו בוסלי]; המפלגה האיטלקית הרדיקלית [אמה בונינו]); יחד עם האיחוד (כולל המפלגה הקומוניסטית האיטלקית או PdCI [אוליבירו דיליברטו]; הפדרציה הירוקה [אלפונסו פקורארו סקאניו]; הצרכנים המאוחדים); החידוש הקומוניסטי או RC [פאוסטו ברטינוטי]; איטליה של ערכים או IdV [אנטוניו דה פיירו]; איחוד הדמוקרטים עבור אירופה או UDEUR [קלמנט מסטלה]; תנועה אירופית רפובליקנית או MRE [לוצ'יאנה סברבאטי]

קואליציית המרכז הימני [סילביו ברלוסקוני]: איטליה החזקה או FI [סילביו ברלוסקוני]; הברית הלאומית או AN [ג'יאנפרנקו פיני]; איחוד הדמוקרטים הנוצרים והדמוקרטים המרכזיים או UDC [פייר פרדיננדו קאסיני]; הליגה הצפונית או LEGA [אומברטו בוסי]; הדמוקרטים הנוצרים (Per la Autonomie) [ג'יאנפרנקו רוטונדי]

מפלגות אחרות ללא בריתות: המפלגה האיטלקית או PSI החדשה [ג'יאני דה מיכליס]; המפלגה האיטלקית הרפובליקנית או PRI [ג'יורג'יו לה מלפה]; החלופה הסוציאלית [אלסנדרה מוסוליני]; התנועה הסוציאלית – השלהבת תלת-צבעית או MSI – פיאמה [לוקה רומגנלי]; התנועה האידיאליסטית החברתית עם ראוטי או MIS [פינו ראוטי]; מפלגת תושבי דרום טירול או SVP (דוברי גרמנית) [אלמר פיצ'לר רולה]; איחוד אזור עמק אאוסטה או UV [גווידו קסאל]

קבוצות לחץ פוליטיות והנהגה:

אגודות תעשיינים וסוחרים איטלקיים (Confindustria, Confcommercio); קבוצות חקלאיות מאורגנות (Confcoltivatori, Confagricoltura); הכנסייה הרומית הקתולית; שלוש קונפדרציות סחר מאוחדות גדולות (Confederazione Generale Italiana del Lavoro  או CGIL) [גווליאמו אפיפני] שהיא שמאלנית, Confederazione Italiana dei Sindacati Lavoratori  או CISL, שהיא קתולית רומית מרכזית, Unione Italiana del Lavoro או UIL [לואיג'י אנגלטי] אשר נמצאת במרכז)

השתתפות בארגונים בינלאומיים:

AfDB, AsDB, Australia Group, BIS, BSEC (משקיפה), CBSS (משקיפה), CDB, CE, CEI, CERN, EAPC, EBRD, EIB, EMU, ESA, EU, FAO, G- 7, G- 8, G-10, IADB, IAEA, IBRD, ICAO, ICC, ICCt, ICRM, IDA, IEA, IFAD, IFC, IFRCS, IHO, ILO, IMF, IMO, IMSO, Interpol, IOC, IOM, IPU, ISO, ITSO, ITU, ITUC, LAIA (משקיפה), MIGA, MINURSO, NAM (אורחת), NATO, NEA, NSG, OAS (משקיפה), OECD, OPCW, OSCE, Paris Club, PCA, Schengen Convention, SECI (משקיפה), UN, UNCTAD, UNESCO, UNHCR, UNIDO, UNIFIL, Union Latina, UNMOGIP, UNRWA, UNTSO, UNWTO, UPU, WCL, WCO, WEU, WHO, WIPO, WMO, WTO, ZC

תיאור הדגל:

שלוש רצועות מאונכות שוות בירוק (צד ההנפה), לבן ואדום; זהה לדגל של אירלנד אך כתום במקום אדום;ה גם לדגל של חוף השנהב בעל הצבעים הזהים בסדר הפוך (כתום – צד ההנפה); הובא לאיטליה בידי נפוליון בהשראת הדגל הצרפתי ב-1797