תפריט

סוגיות בתרגום טקסטים לאנגלית: לאיזו אנגלית לתרגם?

מאת: מריה ארמנוביץ

לעתים קרובות נראה שההגדרה "תרגום לאנגלית" אינה מדויקת מספיק. הסיבה לכך היא שיש בעולם מעל 10 ארצות שאנגלית היא שפתן העיקרית, והאנגלית המקובלת בכל אחת מהן שונה מזו המקובלת באחרות. לפעמים אלה הבדלים שטחיים בלבד, אך בכמה מקרים ישנם הבדלים בצורת הכתיבה ואף במשמעות של מילים מסוימות.

זקוקים להצעת מחיר? השאירו פרטים בטופס פשוט זה, ונציגינו יחזרו אליכם בהקדם:

הבדלי כתיב וניסוח

ישנן כמה קבוצות של מילים שצורת האיות התקנית שלהן משתנה ממדינה למדינה, כשההבדלים העיקריים הם בין אנגלית בריטית לאנגלית צפון אמריקאית. לדוגמה, באנגליה נהוג לאיית מילים המסתיימים ב"אייז" (אורגנייז, מינימייז, סטנדרטייז וכו') כך: -ise , ואילו בארצות הברית ובקנדה נהוג לאייתן כך: -ize . כמו כן, באנגלית בריטית ישנן כמה מילים המסתיימות ב-e שקטה שאינה נכתבת באנגלית אמריקאית. דוגמה למילה כזו היא program (או programme). כללי האיות של אנגלית אירית וסקוטית זהים פחות או יותר לאלה של האנגלית הבריטית. גם כללי האיות של האנגלית האוסטרלית קרובים יותר לבריטיים, אך ישנם מקרים בהם מעדיפים דווקא את הכללים האמריקאיים. לדוגמה, מקובל לכתוב מילים כגון honour) honor) ו- colour) color) ללא האות u, כמו באנגלית אמריקאית.

בתרגום טקסטים המיועדים להפצה בינלאומית כגון תרגום ספריםתרגום אתרי אינטרנט ומאמרים אקדמיים, פחות חשוב באיזו אפשרות תבחרו, כל עוד תהיו עקביים בה. פעמים רבות הבחירה תלויה בארץ מוצאו של המתרגם ובכללים שלהם הוא רגיל. סביר להניח שהקוראים יתייחסו לבחירות שלכם בסובלנות בידיעה שמדובר בטקסט מתורגם שאינו מיועד למקום ספציפי.

הענין שונה לגמרי כשמדובר במסמכים רשמיים. איות "לא נכון" של מילה במסמך משפטי או תעודה רשמית אחרת לא יתקבל בסלחנות ויתפרש כטעות לכל דבר. כמו כן, בתרגום משפטי או עסקי שימוש במונחים הנכונים ובנוסח הנכון חשוב מאוד לרשמיות המסמך, וסטייה מכללים אלה, המשתנים ממדינה למדינה, עלולה להתפרש כחוסר מקצועיות מצד המתרגם. במקרים כאלה יש ראשית כול לברר למי המסמך מיועד, ולאחר מכן לבדוק מהם כללי הניסוח והמונחים המקצועיים המקובלים באותו מקום. חפשו באינטרנט מסמכים דומים מהמדינה הרלוונטית או שאלו עולה מאותה מדינה שמבין בתחום.

משמעויות משתנות

משמעותן של מילים אנגליות רבות, בעיקר מתחום הסלנג והשפה המדוברת, משתנה בין מקום למקום ויכולה להיות שונה לגמרי ואף הפוכה במדינה אחרת או באזור אחר של אותה מדינה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא המילה fag, שפירושה "הומו" בצפון אמריקה ו"סיגריה" באנגליה. דוגמה נוספת, אם כי לא מתחום הסלנג, היא הפועל revise, שמשמעותו באנגלית בריטית היא "לחזור על החומר" (למשל לקראת בחינה), ואילו באנגלית אמריקאית – "לערוך" או "להגיה". שימוש במילה כזו בהקשר הלא נכון עלול, במקרה הגרוע, לשבש את משמעות המשפט כולו או, במקרה הפחות גרוע, סתם להישמע מוזר, וכדאי להימנע מהן עד כמה שאפשר בתרגום טקסטים המיועדים לקהל בינלאומי.

כמו כן, עדיף להימנע משימוש במילים וביטויים המזוהים עם מקום מסוים. זכרו שמדובר בסופו של דבר בתרגום טקסטישראלי, ואין צורך להעביר את ההתרחשות למקום אחר. בתרגום של סלנג, יש להשתדל להשתמש במילים כמה שיותר אוניברסליות כדי שהתרגום יהיה מובן. לדוגמה, המילה snog, שמשמעותה "לנשק", היא מילה בריטית שאינה מוכרת להרבה אנשים שאינם תושבי אנגליה, לכן עדיף להשתמש במילה kiss המוכרת והנייטרלית יותר. באופן כללי, הסלנג האמריקאי מוכר בשאר העולם יותר מהבריטי, בעיקר בזכות הקולנוע האמריקאי הנצפה בעולם כולו, לכן הרבה פעמים עדיף להשתמש בו. עם זאת, עדיין יש להיזהר ממילים המזוהות באופן ספציפי עם ארצות הברית או עם אזורים מסוימים בה, כגון highway ("כביש מהיר", מילה הנפוצה בעיקר בחוף המזרחי).

"אנגלית ישראלית"

הרבה עולים וישראלים שגדלו בסביבה דו-לשונית רגילים להכניס מילים בשפה אחת (בדרך כלל עברית) לדיבור שלהם בשפה האחרת מתוך הנחה שהצד השני, שגם הוא בדרך כלל עולה דו-לשוני, מבין אותם. הרבה מילים הקשורות לתרבות ולהוואי הישראליים משתרשות בשפות אחרות והופכות לחלק מאוצר המילים של דוברי אותן שפות החיים בארץ. אך מה שמקובל בשיחת יומיום לא בהכרח מקובל בתרגום של טקסט כתוב.

בתרגום מעברית לאנגלית (או לכל שפה אחרת) אין להניח מראש שקהל היעד מבין עברית או מכיר היטב את החיים בארץ, גם אם התרגום מיועד לכאורה לתושבי ישראל (כמו כתבה בעיתון ישראלי בשפה האנגלית). לפיכך, אין להשתמש בתעתיקים של מילים עבריות שיש להן תרגום מקובל לאנגלית, כגון "מילואים" או Tzahal (התרגום הרשמי הוא IDF). גם בתרגום שמות של מקומות ומוסדות בארץ חשוב להשתמש במונחים הנכונים באנגלית. ניתן לבדוק זאת בקלות בוויקיפדיה, בגוגל או על-ידי קריאת עיתון בשפה האנגלית. הקפדה על כללים אלה תגרום לתרגום להיראות מקצועי יותר ומובן יותר גם לקוראים שאינם ישראלים.

(Visited 6 times, 1 visits today)