תפריט

כוחו של תרגום משפטי

מאת : עו"ד יעל סלומון

עבודת המתרגם ועבודת עורך הדין

על כוחה של המילה כבר נכתב רבות בעבר. המילים המרכיבות את הכלים המשפטיים (חוק, פסיקה,חוזה, וכו') הן כלי עבודתו העיקרי של העוסק במקצוע המשפטי. המשפטן בעבודתו תר בין היתר אחר הפרשנות של המילה, קרי כוונתו של הכותב. כמו כן, עבור המשפטן, הבחירה במילה מסוימת כמוה כבחירת אסטרטגיה מסוימת. המילה וכוונת הכותב הם גם כלי עבודתו של המתרגם, עליו מוטלת המשימה להבהיר את כוונתו המקורית של הכותב בשפת היעד אליה הוא מתרגם. בשני המקרים שימוש במילה שאינה נכונה ישבש את כוונתו המקורית של הכותב. אם כך, משימתו של המתרגם המשפטי דורשת דיוק רב שכן תרגום משפטי משפת המקור שלא יעלה בקנה אחד עם כוונתו של הכותב המקורי, יכול לשבש קמעה את הפרשנות.

זקוקים לשירותי תרגום מקצועיים? השאירו פרטים ונציגינו יחזרו אליכם בהקדם:

פרשנות חוזה לפי החוק והפסיקה הישראלים

לדוגמא, סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 קובע שחוזה יפורש לפי אומד דעת הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו, מתוך הנסיבות. כך, מתרגם שישתמש במילה הלא נכונה, או שחלילה אף בתום לב יחסיר פרט בסעיף, עלול למצוא עצמו מאוחר יותר באמצעו של מאבק משפטי בין צדדים המתדיינים ביניהם בבית המשפט מה הייתה כוונתו המקורית של המשורר. כך, לדוגמא, תרגומו של חוזה צריך להיעשות כתבו כלשונו, אחרת ייאלץ השופט לתור אחר כוונותיהם של הצדדים לחוזה, במחוזות אחרים, לדוגמא נוהג, כפי שקובע סעיף 26  לחוק החוזים, או תורות פרשנות כלליות. פסק הדין המנחה בעניין הפרשנות הוא פסק דין אפרופים (ע"א 4628/93מ"י נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ פ"ד מט (2), 265) בפסק דין זה קבע הנשיא לשעבר ברק כי "בפרשנות חוזה יש לחקור אחר הכוונה האמיתית והמשותפת של הצדדים בלא להיות מוגבלים לביטויים או לכינויים שהם השתמשו בהם. בעימות בין לשון החוזה לבין כוונת עושיו- יד האחרונה על העליונה" (ראו דברי השופט ברק בעמ' 278 לפסק דין זה).

ההתייחסות לפרשנות החוזה בפסיקה חדשה

פסק דין זה זכה כמובן לביקורת לפיה התזה המופיעה בו פוגעת בוודאות המסחרית.בפסק דין מגדלי הירקות (דנ"א מגדלי הירקות נ' מ"י 06 (10) 105). כתב השופט מצא: "למה הדבר דומה? לאדם שסועד במסעדה, מזמין מנת סלמון ומקבל בקבוק מים מינרלים בטענה שלפי סעיף 25 כוונתו האמיתית הייתה להזמין משהו בריא". ואכן, פסק דין חדש קובע כי מקום בו לשון החוזה היא ברורה וחד משמעית, ומתיישבת עם ההיגיון המסחרי הפשוט יש לתת לה משקל מכריע בפרשנות ההסכם (ע"א 5856/08 לוי נ' נורקייט בע"מ ואח' תק-על 2008 (1) 840.). כך,השופט יבחן קודם כל את לשון החוזה, וייתן לה את המשקל המתאים בפרשנות ההסכם. אם התרגום לא ייעשה בצורה מדויקת ומקצועית דיה, קיים חשש כי כוונת החוזה תיעלם. הלקסיקון המשפטי הוא שפה בפני עצמה, לא רק עולם המינוחים הוא שונה, גם התחביר וצורת הניסוח שונים מניסוח של מסמכים רגילים.

כוחו של תרגום משפטי בתחומים נוספים הקשורים לעולם המשפטים

דוגמא אחרת היא תרגום של מתורגמן משפטי של דיונים בבתי משפט, אם בניסוח חוזה משתדלים עורכי הדין להתנסח בצורה "יבשה" שתקל כמה שיותר על פרשנות החוזה. בדיונים בבתי המשפט משתדלים עורכי הדין, להציג את אוצר המילים העשיר שלהם, גם כאן הבחירה במילה מסוימת מייצגת אסטרטגיה מסוימת, ובחירה במילה הלא נכונה, כמוה כבחירת האסטרטגיה הלא נכונה. לדוגמא, המילה Security שמשמעותה ביטחון, יש לה גם משמעות אחרת- נייר ערך. Security באנגלית הוא שם כללי לניירות ערך. כך, מתרגם שאינו בקיא ברזי השפה המשפטית, עלול לבחור מילה אחרת שאינה מתאימה לכוונה המקורית, ובכך לשבש גם אם בתום לב את האסטרטגיה שבה בחר המשפטן לנקוט.

מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי מסוג כלשהו.