אודות שפות ותרגומן

[quote]

אנשים מתקשרים בעזרת שפה. טבען של השפות האנושיות השונות כמקשרות בין צליל לבין תוכן תודעתי מרתק בלשנים ופילוסופים של השפה כבר מאות בשנים. החוקרים מעוניינים לתאר את הדרך שבה אנחנו יוצרים משמעויות ומייחדים ייצוגים פונטיים לציין אותן. השפות השונות לא מתרגמות אחת לאחת, מילה למילה. במקום זאת, הן פועלות כמעין רשת הנפרשת על העולם ותופסת משמעויות להגדרה. רשת זו עשויה חורים חורים שאינם שווים או סימטריים. כשאנחנו פותחים מילון אנחנו מגלים שעבור מילה מסוימת בשפה אחת נמצא ערכים רבים לתרגום בשפה המקבילה. הקשרים שונים דורשים שימוש בערכי תרגום מסוימים בעוד שהקשרים אחרים ידרשו ערכים שונים. רק היכרות קרובה עם השפה מאפשרת למתרגם לבחור את הערך המדויק ביותר.

מילים נרדפות – לא בדיוק

אני זוכרת מקרה שבו התבקשתי לערוך את התרגום האנגלי של אתר ממשלתי גדול. המתרגם שנבחר לבצע את עבודת התרגום עבור האתר הממשלתי היה בעל ידע רחב בשפה האנגלית והוא היה בעל אוצר מילים גדול ומגוון. אבל משהו בכל זאת לא נשמע "נקי" בתוצאה הסופית – איכשהו התרגום לא היה קולח וטבעי. הסיבה הייתה נעוצה בשימוש מוטעה במילים חופפות. גיליתי שאני עוברת משפט אחר משפט ומחליפה מילים רבות כדי ליצור כתיבה רהוטה וברורה יותר.

לדוגמא, אחת המילים ששיניתי הייתה המילה cope כתרגום של המילה "להתמודד." הכותב רצה להדגיש את מומחיותם של הישראלים בהתמודדותם עם תנאי אקלים שונים. אני שיניתי את המילה cope למילה confront, שגם היא מתורגמת בעברית ל"להתמודד."

אם חוזרים לדוגמא של הרשת ששפה פורשת על העולם, הרי שהחור האחד שהשפה העברית פרשה על אספקטים שונים של החוויה האנושית שנופלת בקטגוריה של "התמודדות" מכסה בצורה חלקית חורים רבים שברשת שפרשה השפה האנגלית על אותו מגוון של חוויות..

המילה cope מדברת על התמודדות מאד קשה שגובה מחיר גבוה. המילה confront לעומתה, מדגישה את הצד האקטיבי, הפעיל, שבהתמודדות שבכיבוש אתגרים. שני האספקטים האלו של חווית ההתמודדות כלולים בשלמותם במילה "התמודדות" שבאתר העברי. אבל עבור גרסת האתר בשפה האנגלית היה צורך לבחור במילה אחת, תוך הפחתה בחשיבותו של אספקט מסוים של התמודדות והדגשה של האספקט האחר. מילים נוספות שנופלות חלקית, או בצורה שלמה, בתוך המשמעויות של "התמודדות" הן, למשל, deal, grapple, struggle, tussle, suffer, clash, tackle, brave, resist, oppose, encounter ואחרות נוספות.

כיוון שהטקסט שאף להדגיש דווקא את היוזמה והמומחיות הישראלית הרי שהמילה cope מוליכה את הקוראים שולל ושולחת אותם לעבר אוצר דימויים ושלל חוויות בכיוון לא נכון. אבל כיוון שהכתיבה במשפטים הבאים ממשיכה דווקא להדגיש את היתרונות של הישראלים ולא את מר גורלם, הרי שהקורא, דובר השפה האנגלית, נותר בהרגשת אי נוחות ותחושה מנדנדת שמשהו אינו בהיר.

אלמלא האופי המורכב של היחס בין שפה למשמעות הרי שהיינו מסוגלים ליצור תוכנות תרגום מושלמות. הוושינגטון פוסט, בכתבה שפורסמה לאחרונה, דן בנושא התרגום המכאני. בשנים האחרונות אתרי אינטרנט רבים הציגו כלים מקוונים שונים לתרגום משפה אחת לשנייה. החברה המצליחה והידועה ביותר בתחום היא גוגל, שמספקת כלים חינמיים לתרגום אתרים. אתרים רבים, כמו למשל האתר הממשלתי של מדינת אורגון בארצות הברית, בוחרים להוסיף את גוגל טרנזלייט (Google Translate) לאתר שלהם על מנת לשרת קהל לקוחות מגוון הדובר שפות שונות.

אבל הלקוחות מבינים מראש שהתרגום המכאני יהיה קטוע ולא תמיד ברור, בגלל הנושא של משמעויות ומילים נרדפות. אי אפשר לצפות מתרגום מכאני להשתוות לתרגום שבוצע על ידי בני אדם. הוושינגטון פוסט מציין שמהסיבה הזו ב-2008 חברת הענק, גוגל, שקלה את הקמתה של מחלקת תרגום בינלאומית שתעסיק מתרגמים העובדים מן הבית בכל רחבי העולם. בסופו של דבר גוגל לא הוציאה את הרעיון אל הפועל, אבל יזמים אחרים עדיין מנסים לכבוש את התחום.

שפות פיקטיביות

הקסם של עיסוק בשפות נוצר מן הקישור בין משמעות וצליל ומהאינטרוספקציה שנוצרת על טבע הקוגניציה, או ההכרה האנושית. מכאן נובעת גם המשיכה להשתקע בחברות דמיוניות הדוברות שפות דמיוניות – נושא המוצא יותר ויותר ביטוי בתעשיות הקולנוע והספרות. שפת הנאבי (Na'Vi) בסרט אוותאר (Avatar) בבימויו של ג'יימס קמרון היא האחרונה בסדרה של שפות דמיוניות ששבתה את לב העולם מעל גבי המסכים. גיבור הסרט הוא חייל פצוע בשם ג'ייק סאלי שמקבל על עצמו גוף חדש על מנת לחדור לכוכב פנדורה, שם מתגוררת חברת חוצנים המדברים בשפת הנאבי. פרופסור לבלשנות מאוניברסיטת דרום קרוליינה, פול פרומר, שכנע את הבמאי שהוא יכול ליצור שפה עבור כוכב פנדורה במקום שהשחקנים ידברו אנגלית. פרומר יצר לא רק אוצר מילים עבור השפה הדמיונית, אלא אף תחביר. השפה מאופיינת בעיצורים סדקיים ובקליקים. במקום העיצורים "ב," "ג," "ג'" או "ש," השפה מתאפיינת בסדרה של צלילים אקזוטיים. השחקנים זכו לקבל שיעורים בנאבי על הסט של הסרט. והסרט, בינתיים, שובר קופות….

בליל השפות שנוצרו עבור "שר הטבעות" של טולקין הן דוגמא נוספת למשיכה העזה אל שפות דמיוניות. על פי הסופר עצמו, הספר נוצר סביב שלל השפות של יושבי הארץ התיכונה ולא להפך. המוציאים לאור היו מעוניינים בספר, אבל בקשו מטולקין להוציא את ההתעסקות הרבה והניתוח המדוקדק של שפות הארץ התיכונה. בהתחלה טולקין היה חייב לקבל את הבקשה. אבל בפועל מסתבר שדווקא הסופר הוא שצדק, כי הספר זכה למעריצים מושבעים שעיקר עניינם, כמו עניינו שלו, התמקד בשפות. יצורים גסים וראשוניים כמו האורוק (Uruk) מדברים בשפה גרונית הבנויה במבנים פשוטים וראשוניים בעוד שיצורים שמימיים כמו האלבים (Elves) מבטאים עצמם בהברות קלילות, רכות ומוזיקליות.

שפה פיקטיבית נוספת שזכתה להתעניינות רבה היא שפת הקלינגון של מלחמת הכוכבים. השפה הינה בעלת כל כך הרבה השפעה בקרב המעריצים, עד שהמחזה "המלט" של שייקספיר זכה להיות מתורגם לשפת הקלינגון.

אנחנו לומדים על עצמנו בהשוואה אל אחרים ולומדים על שפתינו בהשוואה לשפתם של אחרים, גם כאשר הם קיימים רק על המסך או על מדף הספרים.

שפה ותקשורת בקרב החיות

מעניין לדעת ששפה אינה מאפיין של החברה האנושית בלבד. במשך מאות שנים היה מקובל לחשוב שבני האדם הם היצור היחידי על פני האדמה שפיתח כישורי תקשורת בשפה. עם התקדמות המחקרים במדעי הזואולוגיה חוקרים נוכחו לדעת שחיות רבות פתחו לעצמן שפות מורכבות למדי. הדוגמא המוכרת ביותר היא זו של הדולפינים והלווייתנים, שידועים ביכולתם לשדר מסרים מגוונים על ידי שימוש בתדרי סונר ובקליקים.

לאחרונה שמעתי על דוגמא מעניינת מידיד קרוב תוך כדי טיול בקולוראדו, ארצות הברית. גרה כאן חיה שנקראת בשפה העברית "נובחנית כלבית" ובתרגום מן השפה האנגלית "כלב ערבה." אפשר לראות את הנובחניות בישראל בגן החיות התנכי, וילדים יכולים לבלות בתוך מערכת מחילות משלהם בתוך המיצג בגן החיות. בקולוראדו הנובחניות מתגוררים בשולי העיר, וניתן להבחין בהם תוך כדי טיול כאשר הם מציצים מתוך מערכת מחילות שהם בנו בתוך האדמה ומתקשרים ביניהם במעין "נביחות". הם נראים די מתוקים וממש מתחשק לשחק איתן, אבל בקולוראדו הנובחניות הן נשאיות של מגפה, אז כולם שומרים מרחק.

ידידי סיפר לי על מחקר שנעשה לאחרונה בנושא שפת התקשורת של הנובחניות. מסתבר שהשפה שלהם מסוגלת להעביר מידע מאד מורכב. לדוגמא: אם שני אנשים צועדים בנפרד באופן סדיר לאורך השביל שליד המחילות שלהם, כאשר אדם אחד, למשל, מביא איתו אוכל עבורם ואדם שני מאיים עליהם וזורק עליהם אבנים, הרי שכששני האנשים צועדים יחד יום אחד, אז נובחניות מסוגלים להסביר לחבריהם את אופיים הנבדל של שני הצועדים, משהו בנוסח: "האדם הגבוה לפעמים נותן אוכל ומהאדם הנמוך צריך להתרחק."

אני זוכרת יום אחד כשישבתי במרפסת בית במינסוטה, בארצות הברית, והתחלתי לחזר אחר סנאי מפוספס שלמד בהדרגה להתקרב אלי יותר ויותר כדי לקבל דגנים טעימים. יום אחד יצא אליו סנאי מפוספס שני (אח שלו?) והתחיל בסדרה של צלילים שנשמעו לי ככה: "תגיד, אתה מטורף? הרי היא עוד רגע תופסת אותך! אתה חייב להיזהר." הסנאי המפוספס שלי חשב על הנושא לרגע, ותוך שנייה שני הסנאים רצו חזרה לחוריהם. לך תדע, שפה של חיות….

דרך אגב, הנבואה התנכית בדבר "וגר זאב עם כבש" כבר מתגשמת בימינו. מדענים הצליחו להסיר ממוחות של עכברים את החלק של המוח שאחראי על פחד וגילו שהעכברים שהם יצרו "שוכחים" לברוח מחתולים ומגלים התנהגות מתונה בנוכחותם. מי יודע מה העתיד צופן בתוכו ואילו סוגי תקשורת מגוונים וגמישים בני האדם, ואפילו החיות, יוכלו לפתח לעצמם.

סיכום

שפות הן ייצוגים פונטיים המשמשים לתקשר משמעויות. שפות שהתפתחו בתרבויות שונות לא בהכרח חופפות ואינן מחלקות את עולם הדימויים על פי מילים באותה הצורה. זו הסיבה שתרגום מכאני אינו יכול להשתוות לתרגום על ידי אדם המכיר את השפה והתרבות המשתמשת בה על בוריים.