האם נתקלתם בעבר בחוברת הוראות למשתמש אשר עייפה אתכם כבר תוך כדי קריאת המשפט השני? סביר להניח שמחברה של חוברת זו לא השכיל לבחור בשפה הנוחה לקריאה. רבים הכתבים הטכניים המתחילים אשר נוטים לבלבל ולזהות שפה טכנית עם כתיבה טכנית. ניתן להבין את שורש הבלבול, שכן כתיבה שהיא טכנית, לכאורה חייבת לעשות שימוש בשפה טכנית. אולם תתפלאו. אולי די במפתיע, בדיוק ההיפך הוא הנכון.
כפי שכבר ציינתי במאמר קודם, כתיבה טכנית מוגדרת ככתיבה אשר מטרתה להקל על שימוש במוצר טכני. בואו נעצור לרגע ונחשוב על הגדרה זו. אם המטרה היא להקל על המשתמש במוצר, מה מקל יותר מכתיבה בשפה ישירה, יומיומית ופשוטה? כתיבה "בגובה העיניים" אשר מכוונת לקוראים הפוטנציאליים הממוצעים של המסמך, בהתחשב בידע המוקדם שלהם, היא זו שתשרת את המטרה זו בצורה הטובה ביותר.
אז מה כדאי להביא בחשבון בניסוח הטקסט? ראשית, יש להתחשב בקהל היעד הפוטנציאלי. מסמכים מסויימים מיועדים לקהל הרחב בעוד אחרים מיועדים ללקוחות בתוך חברה מסויימת, כזו או אחרת. פעמים רבות האוריינטציה של הלקוחות בחברה היא טכנית מיסודה, ועל כל פנים עולם המושגים אליו הם חשופים שונה מעולם המושגים של הקורא הממוצע. מובן שהקהל אליו מיועד המסמך יביא לשיוני בבחירת הנוסח; בעוד שבמקרה הראשון נפנה אל המכנה המשותף הרחב ביותר (או כמעט הרחב ביותר), במקרה השני נוכל להרשות לעצמינו ללא ספק להשתמש במושגים טכניים השגורים על שפתותיהם של קוראינו הפוטנציאליים, ללא צורך בהסברים נרחבים.
למרות ההבדלים הנובעים מקהלי יעד שונים, עדיין חשוב לציין כי פשטות היא עיקרון מנחה בכל מסמך שהוא, בלי קשר לאיזה קהל הוא מופנה. יש להמנע מ"טכניות יתר" ולשמור על לשון זורמת, פשוטה ונוחה לקריאה ולהבנה. כיצד זה נעשה? העקרונות הבאים עשויים לסייע לכתב או לכתבת המתחילים לשמור על שפה מובנת ולהמנע מטכניות יתר:
- פנו לקורא או לקוראת בגוף שני – המנעו מניסוחים כגון "יש לבחור את אפשרות X". קוראיכם יעדיפו פניה ישירה בנוסח: "בחר/בחרי באפשרות X".
- המנעו מהשמטת מילים הכרחיות – בניסיון לסגל למסמך "אופי טכני", רבים הכתבים המתחילים אשר נוטים להשמיט חלקי משפט או מילים, כגון ה"א הידיעה (השמטת המילה האנגלית the מהווה דוגמא בולטת לכך). זכרו שתרומתה של השמטת מילים כגון אלו היא לרוב הוספת קושי להבנה בלבד. המנעו מכך. קוראים יעדיפו משפט כגון "Use the mouse to select…" על פני "Use mouse to select…". (יתכן כי נקודה זו רלוונטית יותר בשימוש בשפה האנגלית).
- המנעו משימוש בצורת הטייה "סבילה" – שימוש שכזה עשוי לבלבל, שכן דברים לא נעשים מעצמם, ויש להבהיר איזה גורם אחראי לביצוע פעולה כזו או אחרת. למשל, בדוגמא הלקוחה מעולם הלואו-טק, במקום לכתוב "האלמנט מיוצב ונחתך באופן הנדרש", יש לכתוב "המלקחיים מייצבים את האלמנט והסכין חותכת אותו באופן הנדרש". נקודה זו היא ללא ספק רלוונטית יותר לשפה האנגלית, בגלל אופיה של שפה זו.
- המנעו ממלים מיותרות – למרות כל הנאמר לעיל, השפה במסמך עדיין צריכה להיות תמציתית וקורקטית ואין צורך להכביר במילים. למשל שימוש במילות נימוס כגון "בבקשה" או "תודה" הוא מיותר לחלוטין. (לדוגמא, אין לכתוב: "בבקשה בחר מתפריט האפשרויות…").
נסכם ונאמר שכתיבה טכנית נכונה, למרות שמה זה, איננה מתאפיינת בהכרח בשפה טכנית שהיא לרוב מסורבלת יותר. ברוב המקרים נעדיף דווקא שפה פשוטה ועממית יותר. יש לזכור שמטרת המסמך היא בראש ובראשונה לעזור ולהקל על המשתמשים בו ולא לסבך אותם עוד יותר. על כל כתב טכני להתאים את אופי המסמך לקהל היעד הפוטנציאלי ולשמור על ניסוחים תמציתיים, אך עם זאת ברורים לחלוטין ומקיפים.
