הקדמה

[quote] קרה לכם שקניתם תוכנת מחשב חדשה, פתחתם את מדריך המשתמש של התוכנה ולא הבנתם כלום? מכירים את אלו שיש להם טכנופוביה, ומפחדים ממוצרים מתוחכמים מידי? תרגום טכני זוכה להתעניינות רבה, לא רק מצד משתמשים, חברות, ומתרגמים אלא גם מצד האקדמיה. ספרו של ד"ר ג'ודי ביירן (Dr. Jody Byrne)  Technical Translation: Usability Strategies for Translating Technical Documentation, מנסה ללמד את המתרגמים הטכניים, כיצד להעביר את המידע למשתמשים, בצורה שימושית ויעילה יותר. הספר מלמד את קוראיו כיצד להעריך ולשפר את האיכות של תרגומים טכניים באמצעות שימוש ופיתוח כישורים מתחומים שונים כגון, פסיכולוגיה קוגניטיבית, הנדסה שימושית, ותקשורת טכנית, שיסייעו להפיק טקסטים שימושיים יותר . ספר זה הוא ייחודי במיוחד בכך שהוא דן בתרגום טכני מנקודת מבט טכנית ותיאורטית כאחד.

על הכותב

ד"ר ג'ודי ביירן הוא מלומד אירי בתחום התרגום, העוסק גם בתרגום טכני ומדעי. הוא לימד תרגום גרמנית באוניברסיטת דבלין, והוא מרצה כעת בחוג ללימודי תרגום ולוקליזציה באוניברסיטת שפילד. בזמן עבודתו באוניברסיטת דבלין, ד"ר ביירן חקר את הקשר בין ההכרה האנושית והשימושיות של מדריכי משתמש מתורגמים של תוכנות מחשב שונות.

תרגום טכני

במשך שנים רבות התייחסו באקדמיה לתרגום הטכני, כבן דודו החורג של התרגום "האמיתי", קרי תרגום ספרותי. במשך שנים הכתיבה שעסקה בתרגום הטכני התמקדה בטרמינולוגיה או נושאים טכניים כגון מכונות תרגום, ולא שיקפה לגמרי את המציאות של התרגום המודרני והצורך שלו להיות מעודכן.  למרות זאת, התרגום הטכני הוא תחום מבטיח, עשיר, ומורכב, בהרבה ממה שחשבו אותם מלומדים.

לאור ההתקדמות הטכנולוגית, מתרגמים טכניים מתמודדים בשנים האחרונות עם טווח רחב ומגוון של טקסטים.  לא מספיק עוד שהמתרגם יבין את הטקסט המקורי ויוכל ליצור טקסט קריא ומובן בשפת היעד. חברות משקיעות היום כספים רבים בכתבים טכניים מקצועיים שלמדו כיצד להעביר את המידע הטכני ללקוח בצורה הטובה ביותר. אך לעומת הכותבים, למתרגמים אין לעיתים את אותה הכשרה שתסייע להם להעביר את המידע בצורה הטובה ביותר, אך לעומת זאת הצורך עדיין קיים.  אחת הדרכים למלא צורך זה היא באמצעות שילוב ידע בתחום התקשורת הטכנית וההנדסה השימושית בתיאוריה ובפרקטיקה של התרגום הטכני.

הספר מתמקד בתרגום של מדריכי משתמש של תוכנות מחשב ממספר סיבות. ראשית, קיומם של מדריכי המשתמש ראוי להתייחסות בעצמו.  כמו כן, מדריכי התוכנות הן דוגמא טובה לטקסט מנחה, ז'אנר שכולל גם ספרי הוראה והדרכה, מדריכי הפעלה, וחומרי מולמטימדיה. כך, הספר בוחן כיצד לשפר את הטקסט של אותם מדריכים, כך שאנו המשתמשים נדע טוב יותר כיצד להפעיל את אותן תוכנות.

פסיכולוגיה קוגניטיבית

כמו כן, הספר בוחן את יסודות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, ומסביר כיצד בני אדם קוראים, מבינים, ולומדים, הן באופן כללי והן מתוך טקסטים. מתוך ההבנה מה הדבר שגורם לנו בני האדם להבין ולהשתמש בטקסטים, אנו נמצאים במקום טוב יותר לגלות דרכים להבטחת אינטראקציה אפקטיבית יותר בין הקורא והטקסט. המטרות של סקירה זו של יסודות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית הן לעזור למתרגמים להבין את הבעיות שמציב הטקסט הטכני המנחה בפני הקורא הממוצע ולחקור את הפוטנציאל לשיפור דרמטי באיכות הטקסטים הטכניים המתורגמים הן באמצעות שיטות שפתיות והן באמצעות שיטות שאינן שפתיות, כגון הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. לבסוף, מאמצים אלו יבטיחו שהטקסטים ישלימו את היכולות הקוגניטיביות של הקוראים ובאותו זמן, יפצו על המגבלות של המערכת הקוגניטיבית האנושית.

בקליפת האגוז

השימושיות היא נדבך חשוב במלאכתם של הכותבים והמתרגמים הטכניים מכיוון שמטרתה היא להתגבר על מגבלותיה של הקוגניציה האנושית, כך שאנשים לא יחוו טראומה כתוצאה מהמפגש שלהם עם הטכנולוגיה. יחד עם זאת, ההתעסקות עם הנושא מרתיעה לפעמים, בעיקר כשעלינו להתייחס גם לחומרים רבים מתחומים שונים כגון עיצוב ממשקים, פסיכולוגיה קוגניטיבית, תיאוריות למידה ועוד. אז הנה לכם כמה דוגמאות איך מתרגמים את המונח המאיים הזה, שימושיות לפשוט יותר, ובמקביל משפרים את איכות התרגום הטכני שלנו:

1. זיכרון קצר טווח- הזיכרון קצר הטווח הוא אחד הרכיבים החשובים ביותר של מערכת ההכרה האנושית, ובאופן אירוני הוא הרכיב שמגביל את היכולת האנושית שלנו לתעד. כך, לדוגמא אחת הדרכים שלנו להתגבר על מגבלות הזיכרון קצר הטווח הוא להשתמש במשפטים קצרים- עד 20 מילים. כמו כן, אם אנו שומרים את רוב המידע החשוב לסוף המשפט- אנו מפחיתים את הנטל על זכרונם של הקוראים ומסייעים להם לזכור את המידע בקלות יותר בזמן שהם מנסים להבין את הטקסט.
2. השתמשו במונחים קבועים-  כאשר משתמשים באופן קבוע במילים בעלות אותה המשמעות, אנו עוזרים לקוראים ללמוד בכך שאנו מנצלים את הנטייה האנושית ללמוד מהרגלים.
3. השתמשו במבנה משפט הגיוני-  השימוש במבנה משפט הגיוני מפחית מכמות תהליכי פתירת הבעיות שהקורא נדרש להם כדי להבין מה אנו מנסים לומר לו, וכך מורידים מכמות המאמץ הקוגניטיבי המושקע והחולשה המורגשת על ידי הקוראים לאחר קריאת הטקסט.
4. הכניסו סעיפים ופסקאות- הכנסת סעיפים ופסקאות מסייעת לתהליך הלמידה. במהלך הקריאה במדריך חשוב לומר לקוראים מה הם ימצאו בפרק או בחלק מסוים. זה יסייע להם להחליט האם החלק הזה, הוא החלק אותו הם מחפשים. גם סקירה יכולה לעזור לקורא להבין וללמוד את המידע בקלות יותר משום שהיא מכינה את הקורא למידע שהוא עתיד ללמוד.
5. השתמשו בגרפיקה-  השימוש בגרפיקה מאפשר לנצל את הזיכרון החזותי. סוג זה של זיכרון ארוך טווח הוא יציב יותר ומהימן יותר מכל סוג של זיכרון. כאשר אנו מאחסנים מידע, בין אם בצורת תמונה או מידע המלווה בתמונה, אנו יכולים לזכור אותו מהר יותר מאשר מידע שאיננו מלווה בתמונה.

מכאן אנו למדים שלספר רלבנטיות רבה לא רק למתרגמים טכניים, אלא גם למעצבי אתרים, ושאר העוסקים בחיבור שבין המשתמש והטכנולוגיה.

מה דעתכם?

האם חשבתם פעם על הקשר הזה בין פסיכולוגיה, שירותי תרגום ,תרגום מסמכים וקריאת מדריך ההפעלה של הפלאפון החדש שזה עתה קניתם?