רבות נכתב, גם בבלוג מכובד זה, על אחריות המתרגם ועל השלכות אפשריות של שגיאות תרגום בתחומי תרגום משפטי, תרגום מסחרי ועוד.
הפעם, אדון בשגיאות תרגום והשלכותיהן על פרקי היסטוריה, האומנות, היחסים הבינלאומיים ואחרים, וכמה אנקדוטות היסטוריות או אחרות קלילות לקינוח.
בתקופת הרומאים, עידן בריאת התרבות הרומאית מתוך התרבות היוונית המתורגמת, הנואם הגדול קיקרו הזהיר שלא לתרגם כתובים "מילה במילה". הוא דחה את הרעיון של תרגום מילולי והציע להעביר רעיונות ופירושים ולא רק מילים. באופן חד-משמעי, הוא העניק עדיפות לפירוש על חשבון המילה ואף הזהיר מפני השלכות ארוכות טווח כתוצאה מתרגום מילולי לקוי.
נראה עד כמה קיקרו צדק.
סיפורים מן התנ"ך ומן הברית החדשה
התנ"ך נכתב תחילה בעברית עתיקה, תורגם ליוונית ולאחר מכן ללטינית ומשם לכל השפות הקיימות בעולם.
למשה רבנו יוחסו במשך שנים רבות "קרניים" על המצח. כך הוא הונצח על ידי מיטבי האומנים, במיוחד בתקופת הרנסנס, כאשר הדוגמאות המפורסמות ביותר הנן ללא ספק הפסל "משה" של מיכלאנג'לו, המוצג בבסיליקת סן פיאטרו אין וינקולי ברומא והציור "משה והלוחות" של רמברנדט. מקור עיוות זה הנו בתרגום הלקוי מהנאמר בשמות ל"ד כ"ט: "כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו", שבתרגום הוולגאטה, תורגם כאילו הכוונה היא לקרן כאיבר בגוף, ולא לקרן אור.
באשר ל"מריה הבתולה", אם ישו – על פי הברית החדשה, ייתכן כי אנבנג'ליסט דיווח על ביקור המלאך כאשר הוא עשה שימוש בתרגום היווני הלקוי מ"עלמה" ל"בתולה". על כן, ייתכן כי הערך העליון של טוהר ובתוליות בנוצרות נובע מטעות קריטית בפרשנות מילולית.
החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם התקבלה ב-22 בנובמבר 1967, כחמישה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים. ההחלטה התוותה קווים לפתרון של שלום במזרח התיכון, מחמת "המצב החמור" בו, על רקע עמדת המועצה כי "רכישת שטחים באמצעות מלחמה אינה קבילה". אלא שההחלטה הובילה לחילוקי דעות הנמשכים עד עצם היום הזה, בשל אי-בהירות הנובעת מניואנס בין הטקסט באנגלית לבין הטקסט בצרפתית – שניהם טקסטים רשמיים- כאשר הטקסט בצרפתית מדבר על נסיגה מה- Territoires occupés"", דהיינו נסיגה משטחים שנרכשו והטקסט באנגלית מדבר על נסיגה מ- "- occupied territories" , דהיינו שטחים שנכבשו. ממשלות ישראל ביקשו לאמץ את הטקסט הרשמי בצרפתית, המאפשר לישראל לשמור על חלק מהשטחים ש"נרכשו" במהלך המלחמה, אך הגרסה השנייה גוררת פרשנות של כיבוש שטחים בכוח, שאינו קביל על פי אמנת האו"ם.
סיפור מן הקוראן
דוגמא מרתקת נוספת של שגיאה לכאורה בתרגום ספר מקור מהותי, אשר שינתה את פני ההיסטוריה: חוקרים מוסלמים ואחרים טוענים במחקרים חדשים, כי הספר הקדוש ביותר למוסלמים – הקוראן – פורש במשך מאות שנים באופן מוטעה. על פי המחקרים, מקורם של חלקים מסוימים מהקוראן הוא טקסטים נוצריים מוקדמים בארמית, שתורגמו באופן שגוי. דוגמה בולטת במיוחד לפרשנות המוטעית: הבתולות הממתינות כביכול לשאהידים בגן העדן הן למעשה "צימוקים צחורים" של צלילות. הקטע המפורסם על הבתולות בגן העדן מתבסס על המלה "חור" – שם תואר שמשמעותו "לבנות". המסורת האיסלאמית טוענת כי "חור" גזור מהמלה "חורייה" – כלומר, "עלמת חן" או "בתולה". אך לדברי לוקסנברג, זהו פירוש מוטעה שנכפה על הטקסט. בארמית עתיקה, ובמילון מוכר אחד לפחות של ערבית מוקדמת, משמעות המילה "חור" היא "צימוק לבן".
אנקדוטות
דוגמא נוספת אומנם לא שינתה את פני ההיסטוריה, אך לבטח שינתה את פני האחראי על השגיאה המביכה לרגע קט: הגנרל הצרפתי דה-גול, אשר נבחר בשנת 1958 לנשיא צרפת, נסע בשנת 1960 לגרמניה הפדראלית. בשל מעמדו הרם, ארגנו למענו מצעד צבאי.
כאשר אחד הגנרלים הגדולים של צבא גרמניה בא להגיש לו עיטור כבוד, הגיב דה-גול בגרמנית במילים: "Danke schön Herr Ober", כלומר: תודה אדוני המלצר, במקום "Danke schön Herr Oberst = תודה, אדוני הגנרל…
סיפור מתוק אשר הוא כנראה בעצם אגדה פולקלורית: כאשר הקפטן קוק הגיע לאוסטרליה, הוא הופתע לגלות בה חיה המדלגת על שתי רגליה האחוריות והנושאת על בטנה כיס ממנו מבצבץ ראשו של צאצאה הרך. על פי האגדה, קוק פנה ליליד באנגלית צחה, שפה בה בר-שיחו לא שלט כלל, ושאל אותו כיצד מכנים לחיה המשונה. אזי השיב היליד במילים: "קן גו רו", אשר בדיאלקט המקומי, פירושן "אינני יודע" (מתוך הכוונה, אני לא יודע/מבין את מה שאתה שואל). שמח וטוב לב, קוק רשם בפנקס כי שם החיה האוסטרלית הקפיצית הנו: קנגורו.
חילוקי דעות נוספים נוגעים בנעלי הזכוכית של סינדרלה. האומנם נעלי זכוכית? על פי מרבית המתדיינים בסוגיה הרת חשיבות זו (!), סופר אגדות הילדים הצרפתי Charles Perrault כתב על נעליים עשויות עור סנאי (בצרפתית: vair) אך לאחר שהסיפור הועבר בעל פה במשך מספר דורות, vair הפך ל- verre מילה הומופונית שפירושה "זכוכית", ומאחר ורבים סברו כי נעלי זכוכית הנן רומנטיות ואסטטיות יותר מאשר נעלי פרוות סנאי, כך זה נשאר.
במקרים רבים, אין המתרגם יודע מה יהיו השלכות עבודתו לטווח הקצר או הארוך. גישתי הנה להתייחס לכל תרגום כאל עולם ומלואו ולא לוותר על שום טכניקה לחיפוש המונח המדויק ביותר, לרבות פניה לאנשי המקצוע בתחום הנדון, בירור במנועי חיפוש, בדיקת מסמכים באותו התחום ועוד.
