לפני כחודש פנה אלי אדון נחמד ומיוחד בבקשה להעלות את סיפור ילדותו, הכתוב בכתב ידו ולתרגמו לשפה הגרמנית. לכאורה עניין של מה בכך. כאשר התחלתי לקרוא את כתב היד שהועבר לידי הבנתי וחשתי בכאב העצום העולה מבעד לשורות. התקופה – מלחמת העולם השנייה , המקום מדינת לוב, הטרגדיה האנושית ואיבוד ההורים בזמן הכיבוש הנאצי.
מתוך מאגר מתרגמים שלנו היה לי חשוב למצוא מתרגם אשר לא רק שגרמנית הינו שפת האם שלו, אלה גם יש לו זיקה ורגישות אישית לנושא של ניצולי שואה. בחרתי במתרגמת עם ניסיון תרגום של חומרים הקשורים לשואה, ורגישות אמיתית לנושא.
ישבתי יחד עם המתרגמת פענחנו את הכתב והקראנו אחת לשנייה את הסיפור. הרגישות האישית של כול אחת מאיתנו צפה ועלתה והבנו כי האדם שעומד מאחרי הסיפור שאיבד את הוריו, את יקיריו, חזה במראות אימה. שנינו לא יכולנו שלא להזיל דמעה לנוכח האובדן והטרגדיה. התחושה של הכאב, תחושת אובדן הזהות בשל הכיבוש מלחמה קיומית על מזון, חוסר היכולת כילד לתקשר עם הכובש הנאצי- מכשול השפה, עברו וחלחלו מבעד לשורות הכתובות.
האבסורד הוא שהאיש הנחמד יצר קשר מספר פעמים עם הקרן המטפלת בזכויות ניצולים מפגיעות הנאצים ופעמים אין ספור נדחה על ידם. החשד היה שמכשול השפה גרם לחוסר תקשורת בין הניצול לבין הקרן המטפלת בניצולים. שהרי לא יתכן כי היו דוחים את פנייתו המוצדקת אם היו יודעים את פרטי המקרה בצורה יסודית וברורה.
כאמור, הניצול החליט לעשות מעשה ולהעלות את הסיפור שלו על הכתב ולתרגמו. רק לאחר שהעלה את כאבו וסיפורו בכתב ידו, והכתב יד תורגם על ידינו לגרמנית, נשלח לארגון המתאים הוכר האיש בתגמול לניצולי שואה.
כולי תקווה כי כול אדם באשר הוא אדם אשר עבר טלטלה בתקופה זו יעלה את דבריו בכתב או בהקלטה בכדי שיתיר את זיכרונותיו לדורות הבאים. הניצולים אשר חוו כאב כה רב הולכים ומתמעטים ולי חשוב באופן אישי כי לעולם לא נשכח.
