המתרגם כמגשר בין תרבותי

[quote]

אחד הקשיים העיקריים שבתרגום הנו בניית גשר בין תרבויות שונות ואזי האתגר הופך לאתגר לינגוויסטי, סגנוני ואולי בעיקר – סוציו-לינגוויסטי. האתגר נובע מהעובדה כי המתורגמן צריך להעביר את המסר לא רק בשפה רהוטה ובסגנון עשיר ונאמן למקור, אלא גם שהטקסט צריך להיות מובן תרבותית לקורא שאינו בקיא בתרבות שפת המקור.

הקושי האמיתי של המתורגמן נובע לעתים מהצורך להעביר משפה לשפה לא רק פירוש נאמן אלא בעיקר משמעות תרבותית. מה קורה כאשר המציאות התרבותית המובאת במקור אינה קיימת בשפת התרגום? דוגמא נפוצה הנה תרגום המילה "שלג" לערבית מצרית. במשך שנים רבות, המילה "שלג" לא הייתה  קיימת בשפה זו, זאת מאחר ותופעת השלג אינה חלק מההווי המצרי.

בלשנים כתבו כי על מנת לתרגם טקסט הכתוב בשפה זרה, ישנו צורך בשני תנאים: להכיר את השפה ולהכיר את התרבות עליה מדברת שפה זו. אנשי תיאוריה בתחום התרגום מדברים על העברת "האווירה" משפת המקור לשפת היעד.

דוגמאות טובות לקושי זה הנן בתרגום שירה ובתרגום פתגמים, אשר מקורם הנו לרוב בפולקלור מקומי.

רבות נכתב על הבדלים בין-תרבותיים המהווים אתגר מרובה עבור המתרגמים כאשר תרגום מילולי עלול לגרום לאי-הבנות בשל חוסר התייחסות למשתמע בקרב מקבל התרגום כבעל משמעותית שונה בתכלית, לא רק בשל בחירת המילים אלא בגלל הקונטקסט כולו. העדפת חברות התרגומים לבעלי שפה זרה כשפת אם אינה נובעת רק מהסתמכותן על רמת הכתיבה של המתרגם אלא על ביטחונם כי הנו מבין את עולם התוכן ואת ההקשר התרבותי של שפת היעד.

"למה לא מבינים אותי?"

הבדלים כאלו אינם קיימים רק בין תרבויות שונות, בין מדינות שונות, או בין תקופות שונות, אלא קיים גם שוני בין-מגדרי מובהק כאשר הנשים המדברות את השפה המדוברת בכוכב נוגה צריכות להבין את השפה הנהוגה בכוכב המאדים – הרי הוא כוכב הגברים (ראה הספר "גברים ממאדים ונשים מנוגה" מאת ג'ון גריי), ולהפך.

להלן כמה דוגמאות של מה שהוא מתכוון לומר ומה שאת מבינה שהוא אמר. כמובן, דוגמאות הפוכות (היא אמרה, הוא פירש אחרת) קיימות למכביר.

ההבדלים בין מה שהוא אומר לבין מה שהיא מבינה, או להפך, נובעים ממכלול סיבות תרבותיות:

• מסורת בת מאות שנים בהן הגבר נהג לצאת לעבודה וסיגל לעצמו סגנון חיים ודיבור המבוסס על תחרותיות ועשייה, כאשר הנשים שישבו בבית סיגלו סגנון תקשורת "נשי" המבוסס על כניעה, סבלנות וצורך לרצות. גם אם חלוקת התפקידים הפטריארכאלית השתנתה עד מאוד בעשרות השנים האחרונות, המומחים קובעים כי גברים עדיין נוטים להשתמש בשפה יותר ישירה ונשים נוטות להשתמש בשפה "הססנית", ונוטות להשתמש בביטויים כגון "אולי" בשיעור רב בהרבה לעומת גברים. נשים משתמשות הרבה יותר בשאלות, נוטות לסיים משפטים במילים כגון "הלא כן?" וברמזים בצורה בולטת לעומת גברים הנוטים לבטא עצמם בצורה ישירה יותר. עבור גברים רבים, סגנון הדיבור המהוסס של נשים מתפרש כחוסר החלטיות.
• קיימות  בכל חברה תת-קבוצות בהן נשתמרה חלוקת תפקידים כמעט ללא שינוי. בחברה הישראלית, למשל, ניתן למנות החברה החרדית, החברה הדרוזית או הבדואית, בהן חלקות התפקידים המסורתית בין גברים ונשים כמעט ולא השתנתה במהלך השנים, כאשר אחד הביטויים המידיים הנו סגנון דיבור שונה בין גברים לבין נשים.
• תכונות אופי. נשים רבות עוסקות בעבודות "טיפוליות", עובדות סוציאליות, אחיות, מורות, בשיעור רב לעומת גברים. לעומת זאת, יותר גברים עוסקים בתפקידים ניהוליים, גם בתחומים בהם מרבית העבודה בשטח נעשית על יד נשים.  גם כאן, השפה הנהוגה בעבודה, שבא ליידי ביטוי על יד הקשבה ומשוב בקרב נשים והוראות בקרב גברים, גולשת גם לחיי היום-יום.

בתור מתרגמים, אנו חייבים להיות רגישים לסוגיה משמעותית ומעניינת זו, ולדאוג להעביר משמעות בצורה רהוטה לא פחות מלדאוג לסגנון עשיר ולשפה ענוגה. ואזי, לא נהיה רק "מתרגמים מדויקים" אלא מתרגמים טובים. זכרו:  מתרגמים טובים לא מתרגמים מילים. הם מתרגמים משמעות.

קישורים מומלצים: תרגום מסמכים , תרגום לאנגלית