[quote]

לעיתים רחוקות אנו נתקלים באירועים כה אקטואליים ומהותיים שהתרגום תופס בהם מקום משמעותי. הדיון האחרון בנושא התרגום ברפורמה בדיני הפטנטים באיחוד מהווה הזדמנות כמעט ייחודית לעסוק בחשיבות של תרגום פטנטים מזוויות שונות (כגון עלות תרגומים), תוך דיון בהתפתחויות החקיקתיות בנושא הקשר בין התרגום והרפורמה.

הקשר בין התרגום והרפורמה

הרפורמה האחרונה בדיני הפטנטים באיחוד האירופי מהווה חלק מההרמוניזציה בחקיקה שמטרתה ליצור חקיקה אחידה בנושאים שונים במדינות האיחוד השונות. כחלק מאותה מגמה, רפורמה זו אוצרת בתוכה מלחמה עיקשת ביותר בנושא תרגום.

"מלחמת התרגום" האמורה עוסקת בין השאר בנושא תרגום "דף ההוראות" (הספציפיקציה) הנלווה לבקשות לאישור פטנטים. תרגום  דף ההוראות מהווה גורם מרכזי בעלות היקרה של ההגנה על הפטנטים ברחבי האיחוד, בשל הצורך לתרגם את דף ההוראות של הפטנט לשפה המדוברת במדינה שבה מבקשים לתת תוקף לפטנט.  במילים אחרות, במצב הקיים כיום יש לתרגם את אותם דפים לכל השפות המדוברות באיחוד האירופי על מנת שהפטנט יהיה תקף בכל מדינה ממדינות האיחוד. נושא הפטנטים הוא חלק מרכזי וחשוב בחיי הכלכלה באיחוד האירופי, ונושא מרכזי בהתאוששות אירופה מהמיתון העולמי, משום שההגנה על הפטנטים מעודדת בין השאר את היצירה והיזמות. אחת הטענות המרכזיות היא שעלויות התרגום הגבוהות גם מקשות על עסקים קטנים להגן על הפטנטים שלהם.

עלויות התרגום

נושא התרגום מדאיג מאד את המדינות החברות באיחוד. המזכיר הכללי של בית המחוקקים האירופאי אמר: "תרגום לכל השפות באיחוד האירופי משפיע כעת מאד על העלות הכללית של המצאת פטנטים באירופה. זה לא הגיוני שחברה לא יכולה להגן על המצאה בשטח האיחוד האירופי בלא פחות מ-70,000 יורו, בעוד המחיר בארה"ב הוא 20,000 יורו, וביפן אפילו פחות".

דיויד לאמי, השר הבריטי להשכלה גבוהה וקניין רוחני, הבטיח לטפל ולמצוא פתרון לנושא הסדרי התרגום  במהלך השנה הבאה. להסברת החשיבות של נושא התרגום התייחס גם מנהל המשרד האירופאי לענייני פטנטים. "ברגע שהמשרד האירופי לענייני פטנטים מאשר את בקשת הפטנט, החקיקה הלאומית מטפלת בפטנט כמספר פטנטים שניתנו במדינות שונות. במילים אחרות ניתן להסתכל על הפטנט האירופאי כאגד של פטנטים. על מנת שהפטנט יהיה תקף במדינה מסוימת, דף ההוראות של הפטנט כולה צריך להיות מתורגם לשפה שבה משתמשים במדינה זו".

הסכם לונדון

במסגרת הנסיונות למציאת פתרון לסוגיית התרגום למספר שפות כה גדול, מספר מדינות החתומות על הסכם קהילת הפטנטים האירופאית, חתמו ב 17 לאוקטובר 2000, על "הסכם לונדון" – הסכם שמטרתו הייתה להוזיל את עלויות התרגום היקרות. לפי תוכן ההסכם המדינות החתומות לא צריכות עוד לתרגם את בקשות הפטנטים לשפות הרשמיות במדינתן כפי שהיה בעבר, אלא די שהבקשה ודף ההוראות הנלווים אליה ייכתבו באנגלית, צרפתית, או גרמנית.

יחד עם זאת, מדינות שונות כדוגמת שוודיה, הולנד ודנמרק, דורשות שבקשת הפטנט תוגש בשפות המדוברות במדינותיהן שלהן, ודף ההוראות הנלווה לבקשה יהיה לדוגמא גם בשפה האנגלית.

כפי שאנו רואים, ההסכם החדש אינו מקובל על כל המדינות וחלקן עדיין דורשות שהבקשה עצמה תוגש בשפה המדוברת במדינתן, והנספח של דף ההוראות יוגש לדוגמא באנגלית.

הערה לסיום

מלחמת התרגום הזו יכולה להיות מתוארת כשאלה פוליטית של עליונות שפות מסוימות באיחוד על פני שפות אחרות כגון האיטלקית או הספרדית, ומאידך יש מי שיסתכלו עליה כשאלה של נוחות כלכלית גרידא. בארגון שמטרתו היא ליצור הרמוניזציה בקרב המדינות, כגוף המהווה שוק משותף עם מטבע משותף, יש מי שהיו מעוניינים גם שתהיה שפה משותפת. מאידך יש להכיר עדיין בייחודיותה של כל מדינה ומדינה, המתבטאת בין השאר בשפה המדוברת בה. במצב הכלכלי שבו נמצאת כרגע יבשת אירופה, ייתכן והפתרון לפיו המסמכים יוגשו באחת משלושת השפות (אנגלית, צרפתית, גרמנית), וכך ייחסכו עלויות, יהיה הפתרון הכלכלי ביותר.