מי כתב את "המפוזר מכפר אז"ר"? כל אחד יידע לנקוב בשמה של לאה גולדברג. מעטים יודעים שהספר נכתב במקור בשפה הרוסית על ידי שמואל מהרש"ק. במהדורה החדשה של הספר בהוצאת "עם עובד" מוזכר שמו של מהרש"ק רק בעמוד השלישי. מי שגדל בבית דובר רוסית מכיר את מהרש"ק. שיריו אהובים ומוכרים לצעירים ולמבוגרים. מהרש"ק נולד ברוסיה בעיר וורונייז' בשנת 1887, ושמו ברוסית סמואיל יאקובלביץ (שמואל בן-יעקב) מרשק. אביו של מהרש"ק עבד בבתי חרושת שונים והמשפחה נדדה ממקום למקום. בנעוריו אותר מהרש"ק על ידי מבקר ספרות נודע שדאג לטפח את כישרונו. מהרש"ק התפרסם בעיתונות הציונית וחבר ל"פועלי ציון" בהשפעתו של יצחק בן-צבי. ב-1911 ביקר בארץ ישראל וכאן הכיר את אשתו לעתיד – סופיה. הזוג נסע ללימודים בלונדון, שם נולדו התרגומים הראשונים של בלייק, קיפלינג, סטיבנסון ורבים אחרים לרוסית. עם חזרתו לרוסיה עבד מהרש"ק בבית מחסה לילדים יהודים, שנמלטו מאזורי הקרבות של מלחמת העולם הראשונה. למען ילדים אלה הוא החל לכתוב שירי ילדים. מהרש"ק התמנה למנהל מחלקת הילדים בהוצאה לאור של ברית המועצות ותפקידו זה הקנה לו סמכויות נרחבות. בהדרגה רכש מעמד של משורר הילדים הלאומי של ברית המועצות. בתקופת הרציחות ההמוניות של סטאלין, הצליח המשורר "לנתר בין השלוליות" ולשמור על שמו הטוב. מהרש"ק נפטר במוסקבה בשנת 1964.
נחזור ל"המפוזר מכפר אז"ר". האם מדובר בתרגום או בעיבוד? במהלך "גיורו" העתיק "המפוזר מרחוב הבריכה" את מגוריו מלנינגרד לכפר אז"ר – מכרך גדול לפריפריה. האיש הסתפק בנסיעה בקו רכבת דמיוני מתל-אביב לירושלים במקום ברכבת הלילה מלנינגרד למוסקבה. מבנה הסיפור דומה: בחלק הראשון מפורטים חיי היומיום של האיש פזור הדעת ובחלק השני מתוארת הנסיעה האומללה בקרון המנותק. המפוזר של גולדברג מפוזר בהרבה מזה של מהרש"ק ואיננו מתפקד ("שעונו הוא בצנצנת, משקפיים – במקרר"). המפוזר של מהרש"ק מציאותי ומתפקד טוב יותר. הוא מתגורר ברחוב הבריכה בלנינגרד – רחוב בו התגוררו אנשי מדע יהודים רבים, והוא גם איש משפחה (כך ניתן להבין בין השיטין ומהאיורים המקוריים), ואילו אצל לאה גולדברג האיש גלמוד, וכנראה לא כשיר לקשר. השינויים הקטנים של לאה גולדברג דווקא מקרבים את היצירה למקור מבחינת ההשפעה על הקורא. ניתן להניח שהילדים העבריים היו מתקשים להתחבר לדמותו של פרופסור מפוזר מלנינגרד שנוסע בחשמלית ("מה זה חשמלית בכלל?" היו שואלים).
תרגום–עיבוד אופייני לספרות ילדים בכלל ולספרות ילדים מרוסית בפרט. מהרש"ק עצמו דווקא הצטיין בתרגומים מדויקים מאוד. שפתו פשוטה, נעימה, שומרת על עומק הרבדים ועל משחקי המילים של המקור. הדבר בולט במיוחד בתרגום הסונֶטות של שייקספיר.
מי שמחלק את עולמו בין שתי שפות, אין לו ברירה אלא לעסוק בתרגום. לא מדובר רק בתרגום של המושגים מחיי היומיום אלא גם בהעברה בין-תרבותית של מושגים מורכבים יותר, כמו מטבעות לשון, פתגמים, ניבים, אמרות כנף ומושגים אחרים תלויי תרבות. הקושי מלווה את התרגום בכל הרמות ובולט במיוחד בתרגום שירה. תרגום ספרותי טוב אמור להשיג שתי מטרות: להעביר במדויק את משמעות המקור ובה בעת להישאר אותנטי, זורם, יפה, כאילו מלכתחילה נכתב בשפת היעד. קיים מתח בין "יפי התרגום" לבין נאמנותו למקור, כפי שביטא זאת אנטול פרנס (באמירה מעט שוביניסטית):
נאמנות של מין רָפֶה
כשל תרגום משיר פייטן
אם נאמן אז לא יפֶה,
ואם יפֶה – לא נאמן
(תרגום – חנניה רייכמן).
כבר בתקופת יוון העתיקה הבדילו בין מֶטָאפראזה – תרגום מילולי מדויק, לבין פרפראזה – העברת משמעות באמצעות מושגים מובנים יותר, לאו דווקא מדויקים מילולית, בשפת היעד. פושקין השווה מתרגמים לסוסים בתחנות המעבר בין תרבויות. בעיבוד של "המפוזר מכפר אז"ר" מביאה לאה גולדברג את מלאכת התרגום לרמה נשגבת של יצירה ספרותית ייחודית, בדומה למה עשה שלונסקי לאגדת עם גרמנית בשם "רוּמְפֶּלְשְׁטִילִצִכֶן", שהפכה ל"עוץ לי גוץ לי".
שמואל מהרש"ק חי בשני עולמות תרבותיים – האידי והרוסי – בתקופה סוערת, בה שתי התרבויות הללו געשו. מהרש"ק, המשורר והמתרגם, הצליח לשמור על נשמה יהודית בעידן אפל של רציחות המוניות ושתי מלחמות עולם. הוא ניתר בין השלוליות ממש כמו "המפוזר מכפר אז"ר" עצמו, עם "מטרייה סגורה למעלה – כלפי מטה הפתוחה". ראוי בעיניי שדוברי העברית יכירו את היהודי הנפלא הזה מהרש"ק מעט יותר.
