ב-1994 עבדתי כמתרגם עבור חדשות החוץ ומדור הכלכלה העולמית בעיתון "הארץ". בשנה זו נחתם הסכם היסטורי להפסקת אש בין בריטניה לבין ה-IRA. בהסכם, שעליו חתמו ראש ממשלת בריטניה דאז ג'ון מייג'ור וראש השין פיין גרי אדמס, נכתב בין השאר המשפט הבא:
"Britain agrees that the people of the Irish isle, and they alone, will determine the fate of Ireland".
תירגמתי את המשפט הזה באופן הבא: "בריטניה מסכימה שאנשי האי האירי, והם לבדם, יקבעו את גורלה של אירלנד". הייתה זו, כמובן, ידיעה פותחת בעיתון.
למחרת בבוקר, כשעיינתי בעיתון, חשכו עיניי. במקום התרגום שלי הופיע המשפט: ""בריטניה מסכימה שאנשי האיי-אר-איי, והם לבדם, יקבעו את גורלה של אירלנד". לאחר כמה שיחות נזעמות למערכת העיתון התברר כי משכתב "חכם", שעד היום איני יודע מי הוא, החליט "להגדיל ראש" ולשכתב את התרגום שלי על דעת עצמו, ובגלל הדמיון בין הביטויים "האי האירי" ו"האיי-אר-איי" הסיק כי פשוט התבלבלתי. הייתה זו המחשה חזקה מאוד של מחסור חמור באחד הכישורים הנחוצים ביותר לכל מי שעוסק בתרגום, שכתוב או כתיבה טכנית: צניעות והכרה בגבולות הידע והמיומנות של העוסק במלאכה.
הקלישאה "ככל שאני יודע יותר, כך אני יודע כמה אינני יודע" אינה יכולה להיות נכונה מדי כשמדובר בתרגום. כל מתרגם ראוי לשמו יכול לשלוף מזכרונו מקרים רבים מאוד שבהם מושגים שמשמעותם נראתה ברורה לחלוטין התבררו לסוף כבעלי משמעות אחרת לגמרי. הדבר בולט מאוד במילים שקיימות בשתי שפות שונות, או בשני רבדים שונים של אותה שפה, אך הם בעלי משמעות אחרת לגמרי. כך, למשל, המילה athlete באנגלית מתייחסת לכל ספורטאי שהוא, בעוד שבעברית המילה "אתלט" שמורה רק למי שעוסק באחד ממקצועות האתלטיקה או שהינו בעל מבנה גוף אתלטי. משום כך, התרגום של מילה זו ל"אתלט" בעברית יכול לעבור כשמדובר בכתבה על מייקל ג'ורדן, אך ייחשב לטעות גסה אם נשוא הכתבה יהיה מראדונה (גם בימיו כשחקן). גם המעבר מעברית תנ"כית לעברית של ימינו רצוף בחילופי משמעויות כאלו, בגלל צמצום או הרחבה של משמעות: "לוויתן" כמו זה שטרף את יונה אינו פשוט whale כמו בעברית המודרנית, אלא מפלצת ימית גדולה, שהאנגלית שמרה על הוראתה המקורית בעברית: leviathan, ו"שר" בתנ"ך אינו רק חבר בממשלה אלא כל אדם בתפקיד פיקודי בכיר (שר צבא, שר עשרות וכו').
חוסר הצניעות וחוסר המוטיבציה לברר משמעות אמיתית של מונחים הוא גם הגורם לטעויות תרגום מרגיזות שחוזרות ונשנות, כשמתרגמים מסתמכים על זכרונם ואינם טורחים לבדוק או לחשוב על משמעות הדברים. כך, למשל, בתרגום הישן של "אני קלאודיוס" מסופר על נשרים שעטו על כבש חי ופצעו אותו, כשכל בעל ידע בסיסי בזואולוגיה יודע היטב שהנשר הוא אוכל נבלות (המתרגם נצמד, כמובן, לתרגום המוטעה של "eagle" ל"נשר" במקום "עיט"); ובגרסה המחורזת והמאוירת של "במבי" שעיבד אפרים סידון נכתב שבמבי הוא "עופר צבאים", אף שבציור רואים בפירוש קרניים סבוכות של אייל.
תרגום הוא מקצוע קשה וכפוי טובה. בדומה לתפקידו של השוער בקבוצת כדורגל, שגם אם הפליא לעצור את היריב בהצלות מדהימות במהלך המשחק, תמיד יזכרו לו את הטעות הטפשית שהובילה לשער ההפסד, כך גם המתרגם יכול להוציא מתחת ידו תרגום מעולה, שוטף וקריא, אבל תמיד תבלוט לעין השגיאה הגסה שעשה, ובלא מעט מן המקרים הגורם לכך ברור: חוסר צניעות. כך, למשל, בגליון שפירסם המגזין "שם המשחק" לפני קצת יותר משנה, ואשר עסק בעיתוני הספורט שהשפיעו על כותבי המאמרים במגזין בילדותם, היה התרגום ברובו יפה ושוטף, אך כותרת אחת הכתבות זעקה לשמיים: שמו של העיתון ההולנדי שהשפיע על אחד הכותבים, Voetball International, תורגם כ"ווטבול אינטרנשיונל", רק משום שהמתרגם לא גילה את הצניעות הראויה כשמדובר בשפה אחרת ותיעתק את המילה כאילו הייתה כתובה באנגלית, בעוד שבהולנדית לאות V יש צליל של F באנגלית. במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים של טעויות תרגום, ראוי היה פשוט להפעיל חשיבה הגיונית, ולנסות להבין מה הסיבה לכך שאותו משחק הידוע בכל העולם בשם "פוטבול" או "פוסבאל" בגרמנית, ייקרא דווקא "ווטבול".
ואם בחשיבה הגיונית עסקינן: ערב אחד תירגמתי למדור הכלכלה העולמית של "הארץ" ידיעה על חברת מוטורולה. כמו כל ידיעה על פעולות של חברה מסחרית, צוינו בסוף הידיעה הסימן של מוטורולה בבורסה האמריקאית ושווי השוק שלה. הידיעה הייתה קצרה, לא קשה לתרגום, ולאחר רפרוף מהיר לבדיקה עצמית העברתי את התרגום לעורך המדור. לאחר מספר דקות הוא יצא מחדרו ואמר לי: "אם מוטורולה שווה 50 מיליון דולר, אני מחר קונה אותה. לא תהיה לי שום בעיה לגייס את הכסף לרכוש אותה בכזה סכום". אכן, טעות שולית…
