בני הבכור, שבקרוב ימלאו לו שלוש שנים, שואל אותי בזמן האזעקות על מהות ופשר הרעש החזק שהוא שומע. בהברקה רגעית עניתי לו יום אחד שמדובר ב"סמי הכבאי", שנוסע לכבות שריפות בקיץ החם, ותוך כדי כך העברתי לו שיעור זריז על הסכנה שטמונה באש. השקר הקטן הזה כמובן נובע מתוך רצון לשמור על ילדנו, מהמושג 'מלחמה' והמשמעות שעומדת מאחוריו.
מושג המלחמה וכל המינוחים הנגזרים ממנו מבלבל לא רק את התא המשפחתי, אלא גם את העולם התקשורתי, בעיקר משום שהוא עמוס פרשנות פוליטית ואג'נדה מוכנה מראש. לעיתים הרצון של הגופים התקשורתיים ליצור תמונה מסוימת הוא כה חזק עד שישנה אף התעלמות מהשירות הבסיסי של תרגום נכון ואמיתי. במקרה אחד, ערוץ RTE הציג אישה פלסטינית מעזה שבשפת המקור צעקה ובכתה על ילדים שנהרגו בעזה, בעוד הקריין תרגם כביכול את דבריה כאומרת "אני מוכנה ללבוש חליפת נפץ ולהצטרף ללחימה".
גם מהצד השני נופלות טעויות תרגומיות שרק ניתן לתהות אם הן נעשות בכוונה תחילה. עיתון "הארץ" (שידועה באופן מסוים בקו הפוליטי שלו) פרסם כתבה אודות הפצצה של חיל האויר, אשר גרמה לחסיד אומות עולם הנק זאנולי להחזיר את האות לארגון יד ושם. בכתבה שפורסמה בגרסה העברית נכתב, שלפי ארגון "בצלם" נהרגו בפיצוץ קרובי משפחה (דרך נישואין) של הנק זאנולי יחד עם אדם נוסף ששיך לזרוע הצבאית של חמאס. בגרסה האנגלית של הכתבה (שהגיעה עד לעיתון הניו יורק טיימס) נאמר כי האדם הנוסף, שנהרג בפיצוץ, במקרה ביקר את המשפחה באותו יום, מבלי להזכיר את מעורבותו בארגון החמאס. מעניין אם מדובר בתרגום גרוע, או ברצון ספציפי להציג לעולם עוד אחד מ"פשעי המלחמה" של ישראל והפניית הגב של חסידי אומות העולם.
לרוב, עד שמגיעים לאדם עצמו, אשר ביצע את הטעות בתרגום באופן מכוון או לא, יתכן שיחלוף זמן והנושא כבר יאבד מהרלוונטיות שלו. קהילת המתרגמים, שפרוסה ברחבי העולם וגדלה בשנים האחרונות עם התפתחות האינטרנט, נתונה פעמים רבות לפרצות ורמאויות, בעיקר בשל העובדה שמדובר באנשים וחברות פרטיות ללא פיקוח. גם במקרה זה לא צריך לחפש רחוק, כפי שישראל ידועה כמעצמת הי-טק, כך רצועת עזה ידועה בזייפני תרגומים למכביר. תושבי עזה, שכנראה מצויים בבעיות כלכליות בימים אלו, נוטים לזייף זהויות ולהציג את עצמם כמתרגמים מקצועיים וכחברות תרגום, אשר מספקות שירותים מהימנים. ברוב המקרים, אנשים אלו משתמשים בקורות חיים של מתרגמים אחרים ונוטים לגבות כספים באמצעים, שלא ניתן יהיה לאתר את זהותם ומיקומם בעולם. בסופו של דבר, הלקוחות מקבלים תרגום חובבני מאוד, מאנשים שאינם בקיאים כלל בשפות התרגום.
יש לזכור כי חשיבותו של התרגום היא עצומה בקביעת המינוחים הגלובליים, שלאחר מכן נכנסים לתוך שגרת השפה. אם מינוח מהעולם הביטחוני, הרפואי או הכלכלי יקבל משמעויות שונות על ידי קהילות שונות בעולם התוצאות עלולות להיות הרות אסון מבחינת התקשורת הבסיסית בין בני אדם, במיוחד בעת מלחמה. בעולם גלובלי ומתוקשר, כמו שאנו חיים בו היום, המתרגמים הם אלו שאחראיים על עיצוב ושמירת השפה. על כן יש צורך בפיקוח בבחירת המתרגמים הנכונים, אם מטעם המדינה (שלרוב מייצגת את השפה הקשורה אליה) או על ידי החברות הגדולות בשוק, שמשתמשות בשירותים אלו.
ניר שושני
מנהל תפעול, ביירון סמינרס בע"מ
