חברת ביירון פועלת למעלה מ־38 שנה בישראל ומתמחה במתן שירותי תרגום, תרגום סימולטני וכתיבה מקצועית. במהלך שנות פעילותה ביססה החברה את מעמדה כאחת המובילות בתחום, בזכות שילוב של ניסיון רב, מצוינות מקצועית ומחויבות ללקוחותיה.
בראיון מיוחד עם ד”ר אביאור ביירון, מנכ”ל החברה, משוחח יותם ברוך על תולדות הקמת החברה, על הרעיון שעמד בבסיס פיתוח והרחבת השירותים, וכן על מהות פעילותה, החזון המנחה אותה והשאיפות לעתיד.
נתחיל בלהכיר אותך באופן אישי ולשמוע מעט על ההיסטוריה של החברה. ספר לי בבקשה על המסלול שעברת בחיים ומתוך זה – איך בעצם התחילה חברת ביירון?
אני בן 46, וכשאני מביט לאחור אני רואה חיים מגוונים ומעניינים. עסקתי במספר תחומים שונים – מוזיקה, מחשבים ולבסוף גם תרגום.
במוזיקה עסקתי מגיל צעיר: למדתי פסנתר וגיטרה, ולאחר הצבא למדתי באוניברסיטת תל־אביב – תחילה ניצוח תזמורת ובהמשך קומפוזיציה ומוזיקולוגיה. גם כיום אני יוצר ומופיע כזמר וגיטריסט.
במקביל פיתחתי מסלול במחשבים. את המחשב הראשון קיבלתי מהוריי, ובו למדתי שפות תכנות במכון ויצמן. בהמשך שירתתי ביחידת ממר”ם בצה”ל, ולאחר מכן עבדתי שנים אחדות בתחום המחשוב – מ־Mainframe ועד תפקיד ראש צוות בפיתוח למחשבים אישיים ואינטרנט.
לאחר שסיימתי תואר ראשון במוזיקה עבדתי עוד כמה שנים במחשבים, עד שנסעתי ללונדון ללימודי דוקטורט במוזיקה. בסיומם החלטתי לשוב לישראל ולהצטרף לעסק המשפחתי. הבנתי שקריירה במוזיקולוגיה בישראל מוגבלת, ולא רציתי לבנות את חיי במדינה אחרת.
לפני הצטרפותי עסקה החברה בעיקר בהדרכות ולימודי שפות. אני פיתחתי בה את תחום התרגום – שהפך עם השנים לענף המרכזי – והרחבתי גם לכתיבה טכנית ושיווקית, תרגום סימולטני ותמלול.
אנשים רבים שאלו איך דוקטור למוזיקה מגיע לנהל חברת תרגום.
מגיל צעיר הייתה לי יכולת ארגונית: בתיכון הקמתי להקה, ובאוניברסיטה יזמתי קונצרטים לסטודנטים בקומפוזיציה, גם מחוץ למסגרת האקדמית. השגתי מימון מאגודת הסטודנטים, והצלחנו לקיים אירועים שהמוסד עצמו לא סיפק. היזמות הזו ממשיכה ללוות אותי גם בניהול החברה.
איך בעצם קורה המעבר בין מוזיקה, מחשבים ולבסוף לתרגום?
הוריי תמיד אמרו שקשה מאוד להתפרנס כמוזיקאי, ולכן למדתי קורס מחשבים של חצי שנה כדי לרכוש מקצוע. הלימודים היו קשים ושונים מהצפוי, אך בהמשך באוניברסיטה – במיוחד בלימודי הדוקטורט – למדתי לחשוב בצורה אקדמית וחקרנית, דבר שמשפיע עליי עד היום.
היכולת הארגונית שלי באה לידי ביטוי גם בביירון. אנו מסייעים ללקוחות לחדד את המסרים שלהם, תוך בחינת ההקשרים – לשוניים, תרבותיים ומקצועיים. טקסט באנגלית אמריקאית אינו זהה לטקסט באנגלית בריטית, ומערכת המשפט בארה”ב שונה מזו שבאנגליה או בישראל.
את הרגישות הזו רכשתי הן מלימודיי האקדמיים באנגליה והן מהרקע המשפחתי הרב־תרבותי שלי. בביתנו מדברים עברית, צ’כית ואנגלית, והמעברים בין תרבויות ושפות הם חלק מהיומיום.
מאיפה הגיע הרעיון להפוך את החברה לחברת תרגום?
במקור רצינו להתחרות בברליץ וב־Wall Street. ראיתי שבאתריהם הוזכר שהם מספקים גם שירותי תרגום, והפניות בתחום היו רבות. כאן בא לידי ביטוי הצד היזמי שלי – זיהיתי הזדמנות והחלטתי לפתח את התחום בעסק המשפחתי.
מי קהל היעד שלכם?
ביירון פונה ללקוחות שזקוקים לטקסטים ברמה הגבוהה ביותר, עם רגישות עמוקה להקשר שבו יופיעו. כחברת בוטיק אנו מקפידים להקשיב ללקוח, לשאול שאלות מנחות ולהבין את המסר, המטרה, קהל היעד וההקשרים הרלוונטיים – ורק אז ניגשים לעבודה. ההקשבה היא הבסיס לערך שאנו מספקים. איננו היקרים ביותר בשוק וגם לא הזולים ביותר, אך החזון שלנו הוא להיות החברה הרגישה ביותר – זו שמספקת את המוצר האיכותי ביותר בתחום יצירת המשמעות דרך טקסט.
מהי מהות החברה?
המהות של ביירון היא הקשבה ללקוח והבנת צרכיו. לאחר מכן אנו מגייסים את אנשי המקצוע המתאימים ביותר, ומבצעים בקרת איכות קפדנית. כך נוצר שיתוף פעולה בין מנהלי הפרויקטים, אנשי המקצוע והלקוח עצמו באמצעות משוב. בדרך זו אנו מסייעים לו להעביר את המסר בצורה ברורה ומשכנעת, גם כשהוא עצמו מתקשה לנסח אותו.
למה שלא תחסכו בכאב ראש ותשתמשו בטכנולוגיה גבוהה לביצוע העבודות?
אנו משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות התומכות במתרגמים ובמנהלי הפרויקטים, אך בסופו של דבר ההחלטות מתקבלות בידי בני אדם. טכנולוגיה יכולה לחשב במהירות על בסיס נתונים וסטטיסטיקות, אך אינה מבינה משמעות. אנו מאמינים שרק בני אדם, בעלי רגישות והבנה אנושית, יכולים להעניק לטקסט את הערך האמיתי.
לכן, גם בעידן דיגיטלי, אנו דומים יותר לבונה כינורות: אפשר להשתמש בכלים טכנולוגיים, אך המהות טמונה במגע היד וברגישות האישית – שם קורה הקסם האמיתי.
